"קמפוס ירוק": השינוי הסביבתי שמקדמת האוניברסיטה העברית

בשיתוף האיחוד האירופי

8.7.2020 / 15:10

נחנכה מערכת לייצור אנרגיה סולארית, אמצעים חדשניים לחיסכון במים במעונות הסטודנטים ומערכות בקרה מתקדמות להתייעלות אנרגטית לקירור שרתים: כך האוניברסיטה העברית משתמשת באנרגיות מתחדשות ומתייעלת מבחינה אנרגטית

פינת הטענה סולארית, קמפוס ספרא, האוניברסיטה העברית. אגף בינוי ותשתיות, האוניברסיטה העברית,
פינת הטענה סולארית בקמפוס ספרא, האוניברסיטה העברית/אגף בינוי ותשתיות, האוניברסיטה העברית

מאת: ד"ר מני נוימן

האוניברסיטה העברית היא האוניברסיטה הראשונה שנוסדה בישראל. כיום קיימים 6 קמפוסים ובהם לומדים יותר מ-23,000 סטודנטים. טביעת הרגל האקולוגית של האוניברסיטה היא בסדר גודל של יישוב קהילתי לא קטן והיא מקדמת שינוי סביבתי באקדמיה.

"קמפוס ירוק" זהו הגוף באוניברסיטה האחראי על קביעת מדיניות סביבתית ויישומה. כגופים ציבוריים, האוניברסיטאות כפופות להחלטת הממשלה מספר 542 הנוגעת להפחתת פליטת גזי חממה ולהתייעלות אנרגטית. החלטת הממשלה היא נגזרת החלטות ועידת פריז משנת 2015. בוועידה נקבעו שלושה יעדים:
1. הגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות
2. התייעלות אנרגטית
3. הפחתת פליטות של גזי חממה

האוניברסיטה העברית פועלת לפי יעדים אלו. לאחרונה נחנכה מערכת לייצור אנרגיה סולארית בקמפוס הר הצופים. המערכת היא בהספק של 1.2 מגה/וואט ונחשבת כאחת המערכות הגדולות בארץ המותקנות על מבנה ציבור. עלות המערכת היא כ-6 מיליון שקלים ובשיאה מייצרת כ-12% מצריכת האנרגיה בקמפוס הר הצופים. ירושלים נחשבת כאחת הערים השמשיות ביותר בעולם ולכן למערכת כדאיות כלכלית גבוהה - החזר שנתי של מיליון שקלים.

חיסכון במים, אגף בינוי ותשתיות, האוניברסיטה העברית. אגף בינוי ותשתיות, האוניברסיטה העברית,
חיסכון במים, אגף בינוי ותשתיות, האוניברסיטה העברית/אגף בינוי ותשתיות, האוניברסיטה העברית

תחום ההתייעלות אנרגטית (eco-efficiency) הוא תחום הזוכה לתעדוף במוסדות ציבור והוא בחזקת win-win. התייעלות אנרגטית מביאה לחיסכון בצריכה, דבר המתבטא בעלויות כספיות נרחבות וגם מיטיב עם הסביבה. הנה מספר דוגמאות שיושמו באוניברסיטה העברית:

החלפת ראשי מקלחות בראשים חסכוניים במעונות הסטודנטים מתגוררים אלפי סטודנטים - בבדיקה מדגמית שערכתי הסתבר כי ספיקת ראש המקלחת הקיים היא 21 ליטר לדקה. החלפנו את ראשי המקלחת בראש חסכוני המוציא 8.8 ליטר לדקה. מדובר בחסכון של מאות אלפי קוב מים. מעבר לחסכון במים יש גם חסכון בחשמל המשמש לחימום המים. הפעילות לוותה בהסברה וחינוך.

התקנת בקרים - באוניברסיטה הותקנו בקרים הנועדו לייעל את צריכת האנרגיה, לדוגמא באולמות הרצאות גדולים הותקן בקר הרגיש לפחמן דו חמצני, בקר זה יכול לזהות אם באולם יושבים חמישה תלמידים או 200 ובהתאם לזאת להפעיל את מערכות האוורור. הותקנו בקרים במנדפים במעבדות וכמובן בקרי תאורה.

התקנת מערכות ייחודיות - בקמפוס ספרא נבנה צ'ילר היכול לנצל את החום השיורי הנוצר בתהליך הקירור. לדוגמא חדרי שרתים יש לקרר באופן תמידי, פעילות הקירור פולטת חום, ניתן ללכוד את החום ולעשות בו שימוש לצורך חימום והסקה (חום זה, לרוב, הולך לאיבוד לסביבה ואנו מנצלים אנרגיה יקרה לשימוש נוסף).

חינוך, הסברה ושינוי הרגלים

בבסיס הפעילות הסביבתית של קמפוס ירוק עומד צו מוסרי של דאגה לסביבה ולדורות הבאים. על מנת לעשות שינוי אמיתי יש לעבור מספר שלבים שניתן לסכמם בסכמה הבאה: מודעות >> לקיחת אחריות >> פעולה >> יצירת שינוי

על מנת ליצור מודעות אנו יוצאים בקמפיינים, משמיעים את קולנו במרחב הציבורי. האוניברסיטה משתתפת במצעד האקלים, ניתנים קורסים אקדמיים ועוד. ברגע שאנו מודעים למצב הסביבתי עלינו לקחת אחריות ולחשוב מה אנו יכולים לעשות על מנת לשפר את המצב, לקיחת האחריות מביאה לפעולות וליצירת שינוי.

בכתבה הבאה אשמח להציג בפניכם את פרויקט היזמות הסביבתית שערכנו לאחרונה באוניברסיטה. במיזם זה שיתפנו את קהילת האוניברסיטה וביקשנו הציע הצעות בתחום הסביבה. קמפוס ירוק תומך כספית ולוגיסטית ביישום ההצעות.

ד"ר מני נוימן הוא חבר ב"קמפוס ירוק" ומלמד קורס בחינוך סביבתי באוניברסיטה העברית

אוניברסיטת בן גוריון משתתפת במצעד האקלים ד"ר מני נוימן. יח"צ,
האוניברסיטה משתתפת במצעד האקלים/יח"צ
בשיתוף האיחוד האירופי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully