בשיתוף האיחוד האירופי31/05/2020

להתקרב לאירופה: שיתוף הפעולה שיקדם את המדיניות הסביבתית של ישראל

המודל הישראלי הנוכחי דומה לאמריקאי, אבל פרויקטים משותפים עם האיחוד האירופי מתווים את הכיוון הנכון לנו. גיא מזרחי סבור שהגיע הזמן שישראל תתחיל ליישם מדיניות סביבתית אחרת. דעה

מאת: גיא מזרחי

דווקא בתקופה של התעוררות ציבורית ועולמית בנושאים סביבתיים, ישראל עדיין מדשדשת. צמד המילים "מדיניות סביבתית" אולי נשמע מעורפל, אז כדי להסביר אותו בפשטות, נשתמש בצמד מילים מוכר יותר - "החיים עצמם". הגיע הזמן לעשות מעט סדר ולהסביר את חשיבות המדיניות הסביבתית.

עד כמה ישראל סביבתית? על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, אנחנו נמצאים במגמת שיפור מתמדת - פליטה של גזי חממה וחומרים מסרטנים לאוויר פוחתים, רמות הזיהום בחיפה ירדו בעשרות אחוזים ואפילו תחנות החשמל מסתמכות יותר על גז טבעי. אך על פי נתוני אותו המשרד, מאז 2016 הפעילות הממשלתית מועטה. למעשה, מעט שינויים התחוללו מאז היום שבו התחלנו לשלם על שקיות ניילון בסופר.

בפן המשפטי, פורסמו מספר פסקי דין בשנת 2018, ומאז הופסקה הפעילות המשפטית הפומבית של המשרד וכן פעילות ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת (טרם נמסרה תגובה מטעם המשרד בעניין). גם אם מדובר בתוצאה של רכבת ההרים הפוליטית בה אנו שרויים, אין הדבר מצדיק את התרדמת בה שקועה הוועדה. נתוני אתר "מפתח התקציב" מראים שהתקציבים המועברים מהמשרד להגנת הסביבה מגיעים, בעיקרם, לשלטון המקומי וחברות פרטיות או עמותות אשר בוחרות להשתמש בכספים בהתאם לראות עינם.

ישראל רחוקה מהפוטנציאל הגלום בה באשר למחזור ולשמירה על איכות הסביבה (צילום: ראובן קסטרו)

ישראל לעומת ארצות הברית והאיחוד האירופי

ישראל אינה חיה בוואקום וניתן להתייחס למצבה דרך שתי "קצוות הספקטרום הסביבתי" אשר פועלים לצד ישראל - ארצות הברית והאיחוד האירופי.

בשנת 2016 נבחר דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית. הוא החליט לבטל את יוזמותיו של קודמו (אובמה), להתעלם מהנושא הסביבתי לחלוטין ולתת את המושכות לתעשייני הנפט. ארה"ב נמנעת מלחתום על אמנות סביבתיות בין-לאומיות ומתרכזת בעיקר באמנות עם שכנותיה המיידיות גם אם ההשלכות לכך משמעותיות. כעת הנושאים האקולוגיים מופקדים בידי מושלי המדינות. מדוחות של ה-OECD עדיין עולה מגמת שיפור בפליטת גזי חממה. למרות זאת אין ספק שהמצב יכול היה להיות טוב הרבה יותר. אסור לשכוח - הזנחת איכות הסביבה מעבר לים פוגעת גם בנו.

האיחוד האירופי פועל בצורה שונה מארצות הברית. הצבת המחזוריות וגביית תשלום על שקיות ניילון הם תוצאה של הסכם שנחתם ב-2004 במסגרת "הסכם המדינות השכנות", תנאי סף לעסקים עם מדינות שאינן חברות באיחוד. סעיף 31' נוגע לרפורמות סביבתיות, מטרתו היא לגרום למדינות השכנות להידמות לאיחוד הפועל ליצירת נורמות וסדר יום אקולוגי. אולי בישראל לא רואים את ההשפעה של הפעולות הללו מיד, אבל בטווח הארוך יהיה שינוי חיובי שיתבטא בטמפרטורות נמוכות ואוויר נקי יותר.

האיחוד האירופי פועל בצורה שונה מארצות הברית מבחינת הגישה והרפורמות השונות. טראמפ ומרקל (צילום: רויטרס)

שיתוף הפעולה בין ישראל לאיחוד האירופי

ישראל חברה בפרויקט השותפות האירופי - על המדינות השכנות לקיים הסכמים סביבתיים עם לפחות אחת מחברות האיחוד. הפרויקטים המשמעותיים ביותר בשותפות זו נוגעים להקמת צינור גז טבעי אשר יגיע ממדינות אגן הים התיכון (ישראל, קפריסין ויוון) לכל יבשת אירופה. פרויקט בשם Twinning הוביל לחבירת ישראל לגרמניה למטרות עידוד חקיקה וייסוד תשתיות ירוקות תוך שילוב טכנלוגיות אקולוגיות ברחבי המדינה.

פרויקט נוסף, "הורייזון 2020", אשר הסתיים לאחרונה: במשך שש השנים האחרונות ישראל השתתפה בלא פחות מאלף פרוייקטים הנוגעים לשיתוף פעולה במחקר ופיתוח אקדמי עם האיחוד האירופי. ישראל מעורבת באינספור תהליכים שמטרתם לעודד תרבות ירוקה יותר והטמעת נורמות סביבתיות שיתרמו לכולנו ולשותפנו האירופי.

לסיכום, למרות שיתוף הפעולה הנרחב עם האיחוד האירופי בנושא הסביבתי, המדיניות הסביבתית הישראלית קרובה יותר למודל האמריקאי. הקיפאון הממשלתי בשנה האחרונה לא מצדיק ולו לרגע אחד את חוסר הפעילות למען הגנת הסביבה במימד הממשלתי. הסתמכות על השלטון המקומי בדומה לארצות הברית שגוי מכיוון שצורת השלטון הישראלית היא אחרת. לשלטון המקומי יש כוח מועט לעומת השלטון המדיני בארצות הברית ולכן חסרה יכולת ניהול מדיניות יעילה.

ישראל נמצאת בכיוון הנכון, אך יכולנו להיות במקום טוב יותר מבחינה סביבתית וכלכלית. יצירת קו מדיניות ברור מצד הכנסת יוכל להגביר יצירת טכנולוגיות ירוקות במדינה אשר מסוגלות לתרום לנו גם ברמה הכלכלית, מעבר לאיכות החיים. הפתרון הנכון הוא התקרבות למודל האירופי כדי להשיג תוצאות ארוכות טווח.

גיא מזרחי הוא סטודנט בחטיבת אדנאואר ללימודי פוליטיקה וחברה אירופית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב

הדברים הנכתבים בטור דעה זה משקפים את דעת הכותב בלבד ולא את המדיניות של הגופים הרשמיים המוזכרים בכתוב

  • איכות סביבה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully