מאת: יעל לרנר
ועידת האקלים שהתקיימה במדריד בחודש אפריל החולף העלתה פעם נוספת לסדר היום הציבורי את נושא פליטת גזי החממה והשפעתם על עולמנו.
מחקרים עדכניים מראים שהאוקיינוסים, האגמים ומקורות המים בעולם כולו מתחממים בקצב המהיר ביותר בהיסטוריה ויוצרים עלייה במפלס הים, סיכון מוגבר לאירועים של מזג אוויר קיצוני, זיהום ומחלות ופגיעה חמורה במגוון הביולוגי בים.
את הרגע שבו העולם החל לשנות בפועל את גישתו לבעיית הפליטה המוגברת של גזי חממה ניתן לסמן בוועידת האקלים השנתית של האו"ם ב-1997, אז נקבעו לראשונה יעדים להפחתה של פליטת גזי חממה במדינות מפותחות. ב-2016 חתמו 174 מדינות על הסכם פריז, בו התחייבו לנקוט פעולות ולהקצות משאבים במטרה לצמצם את פליטת גזי החממה.
מהם למעשה גזי חממה? כדי לעשות עבורכם סדר, יצרנו מדריך קצר בעזרתו תוכלו להבין את הנושא קצת יותר טוב וללמוד מה העולם יכול לעשות וכבר עושה על מנת להפחית את פליטת גזי החממה.
מהו גז חממה?
גז חממה הוא שם כולל לחומרים במצב צבירה גזי בריכוז גבוה יחסית, הנמצאים באטמוספירה ויכולים לבלוע או לפלוט קרינה אינפרא-אדומה (סוג של קרינה אלקטרומגנטית). הגזים בולעים את הקרינה ובדרך כלל פולטים אותה מחדש, כאשר חלק ממנה עושה את דרכו חזרה לכדור הארץ. כך נמנעת פליטה יעילה של חום מכדור הארץ ונשמרת טמפרטורה גבוהה יחסית על פני הכדור, מה שמאפשר קיום חיים. גז החממה המשמעותי ביותר הוא אדי מים ואחריו פחמן דו חמצני, מתאן, אוזון, חנקן דו חמצני וגזים מופלרים (HFC), המכילים כלור, פחמן ופלואור ומשמשים בעיקר כגזי קירור.
מהו אפקט החממה וכיצד הוא קשור להתחממות הגלובלית?
אפקט החממה הוא מנגנון הקיים מאות מיליוני שנה וחיוני לקיום החיים בכדור הארץ. ללא גזי חממה בכלל, טמפרטורת כדור הארץ הייתה קרובה יותר למינוס 18 מעלות צלזיוס ולא כ-15 מעלות, כפי שהיא כיום. כאשר מדברים על התחממות גלובלית, הכוונה היא לחימום נוסף של האקלים, הנגרם עקב עליית כמות פליטת גזי החממה בעקבות פעילות אנושית. כ-50 אחוזים מאפקט החממה נוצרים על ידי אדי מים, 25 אחוזים על ידי עננים, 20 אחוזים על ידי פחמן דו חמצני וחמישה אחוזים נוספים על ידי שאר גזי החממה.
למה קוראים לגזי חממה בשם זה?
למרות שאין קשר מוחשי בין התהליכים בחממה חקלאית לבין בליעת האנרגיה של גזים באטמוספירה, הם זכו להיקרא "גזי חממה" משום שהם שומרים את כדור הארץ בטמפרטורה גבוהה יותר ממה שהייתה אמורה להיות, פעולה המזכירה חממות חקלאיות.
גזי החממה והשפעתם על כדור הארץ:
אדי מים - נפלטים לאטמוספירה כתוצאה מאידוי מי אוקיינוסים, ימים ואגמים, וכחלק מתהליך הפוטוסינתזה של צמחים. כמות אדי המים באטמוספירה תלויה בטמפרטורה ובשל אורך הזמן הקצר בו הם שוהים באטמוספירה, נוהגים להתייחס אליהם כאל גורם המושפע מההתחממות העולמית ולא כאל גורם יסודי המשפיעה עליה.
פחמן דו חמצני (CO2) - נפלט לאטמוספירה כתוצאה מתהליכים טבעיים, כמו שחרור הגז שהיה כלוא בסלעים, מים, ביצות, הרי געש ועוד, וכן כתוצאה מפעילות של בני אדם, כגון שריפת דלק מאובנים (פחם, נפט, גז), פסולת מוצקה, עצים וחומרים ביולוגיים אחרים וכתוצאה של תגובות כימיות. מסולק מהאטמוספירה על ידי צמחים, כחלק מתהליך הפוטוסינתיזה (מחזור הפחמן) ועל ידי המסתו במי האוקיינוסים. פחמן דו חמצני אחראי ל-72 עד 77 אחוזים מהתוספת להתחממות העולמית.
מתאן (CH4) - נפלט בזמן הפקת והובלת פחם, גז טבעי ונפט, או על ידי בעלי חיים (תהליכי עיכול של פרות) ותהליכים חקלאיים (גידול אורז ושריפת פסולת חקלאית בין היתר), וכן על ידי פירוק חומר אורגני במטמנות פסולת. מתאן הוא גז חממה בעל השפעה חזקה פי 26 מפחמן דו חמצני.
חנקן חמצני (N2O) - נפלט בחקלאות ותעשייה בזמן שריפה של דלק מאובנים (בעיקר פחם) ופסולת מוצקה וכן בתהליכי טיפול בשפכים. חנקן חמצני הוא גז חממה בעל השפעה חזקה פי 265 מפחמן דו חמצני.
גזים מופלרים (HFC) - כלור, פחמן ופלואור - משמשים בעיקר כגזי קירור, מיזוג אוויר ושימוש בתעשיית הפלסטיק כגורם הקצפה. חלק מגזים אלו משמשים כתחליף לכימיקלים המדללים את שכבת האוזון. גזים מופלרים הם גזי חממה עוצמתיים במיוחד, בעלי השפעה חזקה פי 14,000 מפחמן דו-חמצני. החל משנת 2006, האיחוד האירופי מפקח על השימוש בגזים מופלרים וכיום נמצא בעיצומו של תהליך קבלת החלטות לגבי החמרת הפיקוח, על מנת להוביל להפחתה רחבת היקף בפליטות גזים אלה
כיצד ניתן להפחית את פליטת גזי החממה?
בדצמבר 2019 הציג האיחוד האירופי את תכנית ה"גרין דיל", תכנית עבודה אסטרטגית לעשור הקרוב, שמטרתה להפוך את הכלכלה ביבשת לכלכלה מעגלית "ירוקה" ובעזרת השקעת משאבים רבים, לשנות לחלוטין את תחום האנרגיה באיחוד האירופי. המטרה המרכזית של ה"גרין דיל" היא להגיע לאפס פליטות חממה באירופה עד לשנת 2050.
ה"גרין דיל" אינה תוכנית בודדת, אלא אסטרטגיית צמיחה מתוחכמת, המורכבת ממספר רבדים הנוגעים לכל תחום בחיינו: טיפוח תשתיות ואמצעי תחבורה ידידותיים לסביבה, השקעה במקורות אנרגיה מתחדשים דוגמת ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, פיתוח חקלאות ברת-קיימא ("מהחווה למזלג") במטרה להפחית את הזיהום מחקלאות, מיסוי פליטת פחמן כנגד עלות הנזקים מפליטות גזי חממה, מס חדש על יבוא מוצרים ממדינות בהן דוגלים במדיניות אקלים פחות מחמירה ותקנות חדשות שיצמצמו את הפסולת התעשייתית ויעודדו חברות לייצר מוצרים שניתן למחזרם.