1) העולם שאנחנו לא מכירים
כמה מעט אנחנו יודעים על האוקיינוסים שלנו? בינתיים הספקנו לחקור רק כחמישה אחוזים מתוכם. כמעט בכל יום החוקרים השונים ברחבי העולם (האוקיינוגרפים) מגלים דברים חדשים. החוקרים כבר הצליחו להציג תיאוריות על כל האוקיינוס כמעט, אבל לא לראות אותו. למעשה, העין האנושית חזתה ביותר חלקים ממאדים מאשר מהאוקיינוס.
2) אין אוקיינוס - אין אוויר
מעבר ליופי ולעושר שלהם, בלי האוקיינוסים לא היינו יכולים לנשום. הם מספקים כ-70 אחוזים מהחמצן שקיים באטמוספירה שלנו ועושים זאת בזכות הצמחייה הימית שעוברת פוטוסינתזה. יש צמח אחד שאחראי על אחת מכל חמש נשימות שלנו! לכן כדאי מאוד לכולנו לשמור על האוקיינוסים נקיים ובריאים.
3) אש... באוקיינוס?
באוקיינוס הפאסיפי ממוקמת "טבעת האש", בה מתרחשת כמעט כל הפעילות של הרי הגעש בעולם, למעלה מ-80 אחוזים בסך הכל. הטבעת המדוברת נמתחת לכ-40 אלף קילומטרים ויש בה לא פחות מ-450 הרי געש, חלקם פעילים במיוחד, שמביאים את טמפרטורת המים עד ל-400 מעלות צלזיוס לעיתים.
4) האוקיינוס לא נקי
עד כמה באמת המצב בעייתי? בכל שנה, אנחנו, בני האדם, שופכים לא פחות משמונה מיליון טונות של זבל לאוקיינוס. חלק גדול מהזבל הזה הוא פלסטיק וחוקרים מעריכים שעד 2030, כחמישה אחוז משטח כדור הארץ יהיה מכוסה בפלסטיק ושאר דברים שלא צריכים להפריע לאוקיינוס להתקיים. על פי ההערכות, גודלו של "אי הזבל" הנודע לשמצה וצף ברחבי האוקיינוס הוא בערך כמו זה של צרפת כבר.
5) כשהגלים עולים
אוהבים לגלוש? כל מה שאתם צריכים לעשות זה לרדת שלושה קילומטרים מתחת לפני המים. שם תמצאו גלי ענק, שיכולים להגיע לגובה של כ-250 מטרים. לצורך השוואה, גל הצונאמי הכי גבוה שנמדד עד היום הגיע לגובה של כ-30 מטרים.
6) כחול עמוק
אז למה בעצם האוקיינוס כחול? לא, זה לא בגלל שהדגים עושים "בלו בלו בלו". הרי כשאנחנו ממלאים מים מהברז, הם לא בדיוק יוצאים כחולים, אלא דווקא שקופים. הסיבה לצבע הכחול של המים היא קרני השמש שהם סופגים. המים סופגים חלק מן הקרניים הללו (הארוכות, בצבעים החמים כמו צהוב ואדום), בעוד שאחרות, קצרות וכחולות, משתקפות מהמים לעיניים שלנו ויוצרות את המראה הזה.
7) מים בתוך מים?
באופן מוזר, בעומק האוקיינוס אפשר למצוא אגמים. כן, אגם מים, בתוך אוקיינוס. איך זה קורה? מלחים שונים שעולים מתחתית האוקיינוס יוצרים סוגי מים עם צפיפות משתנה, כך שהמים האלה והמים האלה לא מתערבבים האחד בשני. המצב הזה יוצר אזורים המוקפים בשכבות של חומר ובתוך, אגמים שקטים. בנוסף, במעמקי האוקיינוס האטלנטי נמצא גם מפל המים הגדול בעולם, פי 2,000 ממפלי הניאגרה.
8) הלחץ בקרקעית האוקיינוס הוא בלתי נסבל לגוף האנושי
ישנן חיות שונות שהסתגלו לחיים במעמקי האוקיינוס, אבל עבור בני האדם כל ירידה של כ-10 מטרים מוסיפה לחץ כבד, עד שבמקום הנמוך ביותר באוקיינוס, אדם ירגיש לחץ דומה לזה של טיסה במטוס ענק - כפול 50!
9) עולם של זרימת מידע
חברות שונות משתמשות באוקיינוסים לפריסת כבלים שונים, למשל זה שמסדר לכם את האינטרנט בזכותו אתם קוראים את הטקסט הזה ממש. הכבלים מורדים לתחתית הים בעזרת מכשירים מיוחדים ועם הגנה מפני נשיכות של כרישים ושאר חבריהם הימיים. אם היינו מוציאים את כל המים מהאוקיינוס והייתם רואים כמה כבלים יש שם, כנראה שהייתם מתקשים להאמין. רק אזהרה - האינטרנט לא פועל מתחת למים.
10) הבהלה לזהב
יש הרבה מאוד זהב מפוזר ברחבי האוקיינוס. כמה הרבה? לא פחות מ-20 מיליון טונות. אבל כמובן שיש גם בעיה - הזהב הזה נמצא בכל רחבי האוקיינוסים ותוכלו להשיג אותו רק אם תוציאו מהם את כל המים ותסננו טוב-טוב. המלצה? עדיף לצלול ולחפש תיבת אוצר.
ולסיום, ההקשר האירופי
הסביבה הימית היא סביבה ייחודית, לה מגוון שימושים, אשר דורשים התמודדות בנושאים שונים, מצד בעלי עניין רבים, בתנאי אי-ודאות ושינוי מתמיד. לאור ייחודיות הסביבה הימית ואותם שינויים המתרחשים גם בה וגם בטכנולוגיות שנועדו להפקה, העברת תשתיות ועוד, נדרשות חשיבה אינטגרטיבית חדשנית ויצירתית ושיתופי פעולה מקומיים ובינלאומיים.
האיחוד האירופי מקדם תהליך פיתוח מדיניות אינטגרטיבית למרחב הימי: IMP-Integrated Maritime Policy. מדובר בתהליך המגדיר מטרות על ומסגרת פעילות כוללת ורב תחומית, לפיה ניתן להתוות מדיניות חוצת מדינות ומגזרים, למפות ולנתח את השימושים במרחב, ליצור רגולציות תכנוניות, לנהל ולהסדיר רישיונות מקומיים ובינלאומיים ועוד. המדיניות לוקחת בחשבון את קשרי הגומלין בין תעשיות ופעילויות אנושיות שבמרכזם הים. בין אם מדובר בספנות ונמלים, אנרגיית רוח, מחקר ימי, דיג או תיירות, החלטה בתחום אחד יכולה להשפיע על כל האחרים.
מטרת המדיניות היא לבנות שיתוף פעולה הדוק בין מקבלי החלטות במגזרים השונים בכל דרגות השלטון - רשויות ימיות לאומיות, אזוריות, מקומיות ובינלאומיות, בתוך אירופה ומחוצה לה. מדינות רבות מכירות בצורך זה ומתקדמות לעבר שיתוף פעולה מובנה ושיטתי. בשנים האחרונות נערכו מסמכי מדיניות המתייחסים להתנהלות מתואמת במרחב הימי במדינות כמו הולנד ופורטוגל ובנוסף, בארצות הברית ובאוסטרליה.
האיחוד האירופי אף טבע את המונח "כלכלה כחולה" - מדיניות אסטרטגית ארוכת טווח, למיצוי מושכל, מקיים ומוסדר של הפוטנציאל הכלכלי בים. המטרה העיקרית של תכנון מרחבי בים היא לקדם פיתוח, תוך התחשבות בהיבטים כלכליים, חברתיים וסביבתיים במטרה להבטיח פיתוח בר קיימא וצמיחה של המגזרים השונים הקשורים בים ויישום גישה המבוססת על המערכות האקולוגיות, ולקדם קיום הדדי של פעילויות ושימושים רלוונטיים.