מאת: יעל לרנר
כנראה שכל אחד מאיתנו שוטט לו מתישהו במרחבים האינסופיים של הרשת, נתקל במאמר ו/או תמונות שעוררו בו עניין ורגש ואז, כלאחר יד ומבלי לבדוק, לחץ על כפתור ה"שתף". כי זה היה מצחיק, כי זה היה מקומם ומכעיס, כי זה היה עצוב. סיבות לא חסרות. אבל האם לרגע קט, בתוך כל התהליך המהיר הזה וכנראה שללא כוונת תחילה, עצרנו ותהינו האם במעשה שלנו נתנו יד לדיסאינפורמציה?
דיסאינפורמציה היא מידע שקרי ומטעה ("פייק ניוז"), ספקולטיבי, שנשען לעיתים קרובות על תיאוריות קונספירציה ושלל דברים ברוח זו.
באפריל האחרון, בזמן משבר הקורונה, החל האיחוד האירופי בקמפיין חדש בנושא דיסאינפורמציה: "תחשבו לפני שאתם משתפים". מטרת הקמפיין היא להעלות את המודעות בנוגע לסכנות שבהפצת דיסאינפורמציה ומידע ושמועות כוזבות, דברים שעלולים לגרום לנזק בדמות פשיעה דיגיטלית והונאות, פגיעה רפואית ואף מוות. אז איך תוכלו להילחם בדיסאינפורמציה?
הנה מספר טיפים פשוטים שעלו במסגרת הקמפיין של האיחוד האירופי לדרך בה כל אחד מאיתנו יכול להימנע מלקחת חלק בהפצת מידע שקרי ברשת ולא לעודד דיסאינפורמציה!
1. בדקו את כתובת האינטרנט - לעיתים, אנשים טועים בעת הקלדת כתובת אינטרנט. על מנת לנצל זאת, יש מי שיוצר אתרים מזויפים, שיכולים להראות כמו חנויות אמיתיות ומוכרות. כדי להימנע מטעויות כאלה, מומלץ להוסיף לסימניות שלכם את המקורות המועדפים עליכם, או להקליד את שם האתר במנוע חיפוש.
אם אתה נתקלים בהיפר-קישור בדואר האלקטרוני שלכם או במדיה חברתית, "רחפו" עם הסמן מעל ההיפר-קישור לפני שאתם לוחצים עליו. כך תוכלו לראות את כל כתובת האתר ולוודא שהיא אכן מוכרת לכם. שלב זה הוא גם שיטה טובה להגן על המכשירים שלכם מפני הידבקות בתוכנה זדונית.
2. בדקו את התוכן - מהו מקור התוכן שאתם קוראים? אם המאמרים שאתם קוראים מגיעים ממקורות לא ידועים, אפשר לבדוק אותם כנגד אתרי עיתונות מקצועית. גם דפי אינטרנט מקצועיים של גופים מוכרים יכולים לעזור. מספר גבוה של עוקבים לא מראה על אמינות! לעיתים, מאמרים שהתפרסמו לפני שנים מוצפים שוב, מחוץ להקשר המקורי שלהם או עם שינויים שהוכנסו בהם בזדון. בדקו תמיד את תאריך הפרסום ועקבו אחר מידע או נתונים סטטיסטים שאינם מעודכנים.
3. ניתן ליצור מידע שקרי או מטעה כמעט על כל דבר - בנוגע לנגיף הקורונה למשל, פורסמו מאמרים בהם נטען שמדובר בנשק ביולוגי שפותח במעבדה; לסירוגין על ידי ארצות הברית, מדינה אחרת או אפילו ג'ורג' סורוס, הכל במטרה להתקין שבבים בראשם של אנשים ולהשתלט על אוכלוסיית העולם. טקסט הקובע "בוודאות" שמשהו קרה כיוון שקבוצה חשאית עם כוונה זדונית עומדת מאחוריו צריך להדליק לכם נורה אדומה!
כמו כן, זכרו כי שיתוף של מאמרים הטוענים למשל כי נגיף הקורונה יכול להירפא במי מלח או ג'ינג'ר עלול להיות בעל השלכות חמורות על בריאות הציבור, שכן אותם מאמרים יכולים לשכנע אנשים להתעלם מהנחיות וטיפול רפואי. לכן יש לנהוג באחריות.
4. בדקו את המקור - עיתונות מקצועית עומדת בתקנים מוגדרים בתעשייה. מאמר זקוק ליותר ממקור אחד על מנת להצליב מידע ולוודא אותו, והוא צריך לייצג דעות מנוגדות על מנת להציג עמדה ותיאור מאוזנים ככל שניתן. כאשר אתם קוראים מאמר עיתונאי, הסתכלו מי כתב אותו והאם נלקחו תגובות מהמרואיינים או האנשים עליהם הוא נכתב. אם עדיין יש לכם ספק, בדקו האם הוא נמצא ברשימת העיתונאים באתר החדשות אותו אתם נוהגים לקרוא.
או כמו שדארת' פוטין צייץ בצורה מבריקה: "אם הוא נראה כמו ברווז, מתנדנד כמו ברווז, מכחיש שהוא ברווז, דורש שתוכיח שהוא ברווז, מאשים אותך שהוא ברווז, אומר שהכלב שלך הוא ברווז, שהחתול של חבר שלך הוא ברווז ושכל שלושת 'הברווזים' הנזכרים הם ברווזים רוסופובים, זה ברווז בקרמלין".
5. בדקו את שם המחבר - האם אתם מכירים את שם המחבר או העיתונאי? האם הוא בכלל קיים? לכל עיתונאי או כותב מכובד יש רשימת מאמרים ועבודות קודמות שניתן לעקוב אחריהן אם מקלידים את שמו או מילות חיפוש.
6. הכו את המומחה - לפעמים יש מאמרים הנכתבים על ידי "מומחה" כזה או אחר. יש לבדוק במה בדיוק תחום המומחיות שלו - אם הוא מתמחה במדיניות החייזרים ובאינסטלציה בו זמנית, כנראה שהוא "פייק". אם מומחה מספר סיפור בו הוא משתמש רק במקורות אנונימיים, כנראה שמדובר בדיסאינפורמציה.
7. בדקו את התמונות והסרטונים - כולנו יודעים שהיום אפשר לזייף ולעוות תמונות וסרטונים ברמה הגבוהה ביותר על ידי שינוי קומפוזיציה, חיתוך, העלמה, הוספה ועוד. ראינו מגוון דוגמאות כאלה ברחבי הרשת. כדאי לבדוק תמונות שנראות לכם חשודות, האם נעשה בהן שימוש ב-Google Reverse Image Searchor TinEye, מנוע חיפוש בו ניתן לעקוב אחרי תמונות והופעתן ברחבי הרשת.
בקיצור, הפעילו שיקול דעת ו"תחשבו לפני שאתם משתפים":
המטרה של כותרת אטרקטיבית היא לגרום לכם ללחוץ על הלינק! קראו את המאמר, הפעילו שיקול דעת ושתפו אותו באחריות!
מידע שקרי פונה לרוב לרגשות, תחושת חוסר הצדק, הפחד, הדחיפות, הגועל והרגשות השליליים האחרים שלנו. תמונות, אימוג'ים וכותרות חזקות מוסיפים למסר הרגשי של מאמר או פוסט ברשת החברתית. שימו לב לאופן השימוש של טקטיקות אלה בהעברת מסר. אם אתם רואים משהו שזוכה לפופולריות רבה ברשת החברתית, היזהרו מבוטים. אם חשבון מפרסם ללא סוף, יש לו בעיות בשפה או בתחביר או אין יכולת לנהל שיחה, זה צריך להרתיע אתכם.
לבדיחות וסאטירה יש דרכי ביטוי משלהן והן אינן חייבות להיות עובדתיות. לכן מדובר בבדיחות וסאטירה. תצחקו, אך אל תתייחסו אליהן כאל "אמת שנחשפה"!
בחן את עצמך: כמה אתם יודעים על פייק ניוז ודיסאינפורמציה?