הטבע התעורר: אפילו בקורונה אפשר למצוא צד חיובי

מאת: יעל לרנר

התפרצותו של נגיף הקורונה לפני כמה חודשים תפסה רבים בעולם לא מוכנים לכך והתגובה הייתה בהתאם - סגירת גבולות, הטלת סגר כללי, עצירת השימוש באמצעי תחבורה רבים (פרטיים, ציבוריים, טיסות), ריחוק ובידוד חברתי ועוד. מדינות העולם נכנסו בהדרגה להאטה במספר תחומים ובין היתר, הפעילות הכלכלית הצטמצמה, צריכת החשמל פחתה וגם כיום, כאשר ההגבלות מוסרות, החזרה לשגרה במוקדים רבים עדיין לא מלאה. המגפה גבתה ועודנה גובה מכולנו מחיר אישי וכלכלי כבד, אך בהקשר הסביבתי ייתכן שיש לה גם צדדים חיוביים.

ברחבי העולם נצפתה ירידה משמעותית בזיהום אוויר ופליטת גזי חממה בעקבות התפרצות הקורונה. תעשיות שלמות נסגרו וכך גם קווי תחבורה מרכזיים ואזורי עסקים, מה שהביא לירידה פתאומית בפליטת הפחמן. בהשוואה לתקופה זו בשנה שעברה, רמות הזיהום בניו יורק למשל, פחתו כמעט ב-50 אחוזים.

זה לא הורגש רק בתפוח הגדול. בווהאן, מוקד התפרצות בסין, הרחובות היו שוממים במשך חודשים לאחר שהרשויות יישמו נעילה קפדנית. באיטליה הוטלו מגבלות הנסיעה הנרחבות ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. בלונדון נסגרו הפאבים, הברים והתיאטראות ונאמר לאנשים להישאר בבתיהם. ברחבי העולם בוטלו טיסות וקווי טיסה, וענף התעופה התכווץ. מיליוני אנשים נשארו לעבוד בבתיהם ולא נסעו למשרד מדי יום. בהתאם, בסין, פליטות הפחמן ירדו ברבע לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה והשימוש בפחם פחת בכ-40 אחוזים בשש תחנות הכוח הגדולות באסיה מאז הרבעון האחרון של 2019.

באירופה תמונות לוויין מראות ירידה משמעותית בפליטת חנקן דו חמצני מעל צפון איטליה, ספרד ובריטניה. אפילו בלוס אנג'לס נעלם מסך העשן המפורסם ובהודו אפשר לחזות לראשונה מזה עשרות שנים בפסגות ההימלאיה מכמה ערים. בישראל נרשמה ירידה של 40 אחוזים בריכוזי החנקן הדו-חמצני מאז החלו ההגבלות בשל התפשטות הנגיף. התוצאות של שינויים אלה נראות גם מלוויינים בחלל, תחנות גרפים של ניטור אוויר ואפילו בהתנהגות בעלי חיים בשטחים פתוחים ושמורות טבע.

לדוגמא, מצילומי הלוויין קופרניקוס סנטינל 5p של האיחוד האירופי וסוכנות החלל האירופאית ניתן להבחין בירידה משמעותית בריכוזי פליטות החנקן. את הבדיקה של מדידות הלוויין, אותה הציג המשרד להגנת הסביבה, ביצע ד"ר אילן לוי מהמערך הארצי לניטור אוויר של המשרד להגנת הסביבה. מפות הריכוזים חושבו בסיוע ד"ר רון דרורי ואת הניתוח המטאורולוגי ביצע חזאי איכות אוויר של המשרד, איתן מאז"ה.

דרך נוספת לבחון את השפעות הקורונה על הסביבה היא בעזרת ענפי התחבורה ובתוכם, ענף התעופה. הגבלות התנועה החמורות שהטילו ראשי מדינות ברחבי העולם הביאו להטלת סגר אווירי והשבתה של תעבורה אווירית. עצירה זו הביאה להפחתה משמעותית של גזי החממה, שכן מטוסים מהווים את אחד ממקורות הזיהום הגדולים בעולם ואחראים לכ-2.5 אחוזים מפליטת הפחמן העולמית! מאז תחילת המשבר צנח היקף הטיסות בעולם באופן דרסטי וחברות תעופה רבות מתריעות שהן על סף פשיטת רגל. ייתכן שיעבור זמן רב עד ששוק התעופה העולמי יתאושש ויחזור להיקף פעילותו הקודמת.

הקורונה חשפה גם רובד נוסף וחשוב: התלות ההדדית של מדינות במערכות סחר ואספקה. עם סגירתה של רוב הכלכלה הסינית בינואר ופברואר, הכלכלה העולמית כולה סבלה ממחסור בחומרי גלם, רכיבים ומוצרים. קווי ייצור ופעילויות סחר סיטוני וקמעוני הושבתו בגרמניה, ארצות הברית, ישראל וטייוואן בין היתר, בגלל קטיעת קווי האספקה מסין.

המגיפה אף הביאה לסגירת עסקים רבים ובהתאם, לאחוזי אבטלה נרחבים ועודנה מאיימת על פרנסתם של מיליונים, כאשר עסקים נאבקים להתמודד עם המגבלות שהוטלו עליהם מתוך מטרה להילחם הנגיף. כך נוצר מצב בו לצד ירידת הפחמן, נפלו שווקי המניות והפעילות הכלכלית ברחבי העולם נפגעה קשות.

האם מגיפה עולמית המקפחת את חייהם של מאות אלפים צריכה להיתפס כדרך להביא לשינוי סביבתי? חוקרים רבים ברחבי העולם תוהים עד כמה השפעות המגיפה על פליטות גזי חממה וזיהום אוויר תישארנה. ייתכן שאם הכל יחזור לשגרה, פליטות הפחמן והמזהמים ישובו ביתר שאת, עד שיהיה נדמה כאילו המגיפה מעולם לא התרחשה. אחרים משערים שאולי דווקא הריחוק החברתי, כתוצאה מהבידוד והעובדה שיותר ויותר אנשים הבינו שעבודה מהבית היא אפשרית ואפקטיבית, תגרום לאנשים לשמר את המצב ואף לצאת לטיול מקומי במקום לעלות על טיסות.

ייתכן וניתן להניח בזהירות, כי לאור משבר הקורונה וההתמודדות עמו, כמו גם ההמחשה, הלכה למעשה, כי לניהול חיי היום יום של כל אחד מאיתנו יש השפעה סביבתית, עלתה המודעת הציבורית הגוברת לחשיבות נושא איכות הסביבה, מה שעשוי לגרום לשיתופי פעולה מקומיים ובינלאומיים נרחבים כדוגמת תכנית הגרין דיל שמקדם האיחוד האירופי באירופה. תכנית הגרין דיל היא
תכנית אסטרטגית ארוכת טווח הנוגעת במגוון תחומים חשובים כטיפוח תשתיות ואמצעי תחבורה ידידותיים לסביבה, השקעה במקורות אנרגיה מתחדשים פיתוח חקלאות ברת-קיימא במטרה להפחית את הזיהום מחקלאות, מיסוי פליטת פחמן ומיסוי חדש על יבוא מוצרים ממדינות בהן דוגלים במדיניות אקלים פחות מחמירה ועוד. תכנית הגרין דיל מתחברת להבנה, כי לצד הבידוד חשוב לנקוט בסולידריות ולשתף פעולה ברמה הלאומית והבינלאומית על מנת להמשיך לשתף פעולה בשיקום ההריסות ביום שאחרי, למען עתיד טוב יותר.