מאת: יעל לרנר
מהו תפקידן של הרשתות החברתיות במסגרת ההתמודדות העולמית עם הקורונה? עד כמה גדולה האחריות שלהן לגבי הפצת מידע? וכיצד הן צריכות להתמודד, או מתמודדות באמת, עם נושאים כמו דיסאינפורמציה, פרטיות ברשת ועוד? ב-18 במאי, בעמוד הפייסבוק של האיחוד האירופי, הוצג דיבייט מרתק על נושאים אלה ואחרים, בין נציב האיחוד האירופי לשוק הפנימי ולכלכלה דיגיטלית, תיירי ברטון ובין מארק צוקרברג, יו"ר, מנכ"ל ומייסד פייסבוק. השניים שוחחו על האופן בו הרשתות החברתיות התנהלו במשבר הקורונה ועל הדרך בה יראה העתיד. את הדיון הנחה ברונו ליבברג, מנכ"ל חברת CERRE.
לקורונה הייתה השפעה על כולנו והיא שינתה את חוקי המשחק בכל הקשור ליחסי הגומלין בין גופים ציבוריים וממשלות, לבין פלטפורמות מקוונות כמו רשתות חברתיות. עוד לפני המשבר, אותן פלטפורמות היו חלק בלתי נפרד מחיינו, בעבודה, בקשר עם אנשים אחרים, בקנייה, למידה ועוד. הן גם גרמו למתחים רבים בקרב גופים ציבוריים, בכל הנוגע לפגיעה בתחרות, השפעה על התנהגות צרכנים והפרות בוטות של פרטיות, "פייק ניוז" ואפילו, פגיעה בדמוקרטיה. כל אלה רק הלכו וצמחו בחודשים האחרונים. בפלטפורמות הללו יש יתרונות והזדמנויות אדירות, לצד סיכונים גדולים מאי פעם ועל מנת להשתמש בהן כראוי, יש צורך בשיתופי פעולה בין הרגולטורים והממשלות השונות ובשקיפות ובהירות, לצד חקיקה מתאימה. האם ייתכן שיתוף פעולה שכזה?
התפרצות הנגיף הובילה למקרי חירום במובנים שונים וחזיתות רבות על פי צוקרברג. הוא מנה בין היתר את תחומי הרפואה, הכלכלה, האבטחה, הפרטיות ברשת והדיסאינפורמציה, כמו גם את התחום החברתי. העולם כולו ניסה להתמודד יחד עם המצב ולשם כך, נדרשו תיאום ושיתופי פעולה, בין אנשים, כמו גם בין ממשלות למגזר הפרטי. העבודה המשותפת בין פייסבוק לנציבות האירופית הובילה להתנהלות חיובית ולא תמיד לפי רגולציות "כמו שכתוב בספר", אלא בהתאם לצו השעה.
המצב החדש דרש גם תיאום בין פייסבוק ליחידות מודיעין וממשלות ברחבי העולם, במטרה לאתר מקורות למידע כוזב. צוקרברג סיפר על שיתופי פעולה רשמיים ולא רשמיים, דרכם התקבלו טיפים לגבי המקומות בהם נמצאו סיכונים מסוג זה. כך, פייסבוק הצליחה להוריד אלפי מקורות של מידע כוזב ומסוכן. בנוסף, פייסבוק סייע לרבים לשמור על קשר עם קרוביהם בזמן הסגר וצוקרברג הסביר כיצד שיתוף הפעולה עם הנציב האירופי אפשר לשפר את איכות הווידיאו באיטליה, שם נרשמה עלייה משמעותית בשימוש בשירות זה במהלך החודשים האחרונים.
הנציב ברטון מצדו הבהיר שהמשבר טרם הסתיים וחלף ואנחנו עדיין מתמודדים איתו בכל יום ובכל החזיתות. הוא הסביר כי במהלך המשבר התקבלה ההבנה כי מדובר באירוע ייחודי ולכן, לצד הסגר והבידוד ולמען שמירת הקשרים המשפחתיים, נעשתה עבודה רבה לשיפור איכות התשתיות, לטובת אלה שנדרשו להישאר בבתיהם לתקופה ממשוכת והעבירו זמן רב בגלישה ברשת וצפייה בתכניות בידור. באיחוד האירופי יצרו לשם כך קשר עם מנכ"לים ובעלי חברות ורשתות מהמגזר הפרטי (פייסבוק, נטפליקס ואחרות) ודרך שיתוף פעולה, נרשמה הצלחה רבה בגזרה זו.
מעבר לכך, הרחיב הנציב ברטון בכל הנוגע לתהליך ההחלמה והיציאה מהמשבר של חברות הטכנולוגיה. יותר מאי פעם, הקורונה העלתה למודעות הציבורית את עתיד הסביבה, שינוי האקלים, הכלכלה, הרפואה ונושאים אחרים, אותם איגד האיחוד האירופי תחת "הגרין דיל". ברטון הבהיר כי המשבר הרפואי שתקף את היבשת והעולם כולו בחודשים האחרונים רק הגדיל את הרצון והאמונה של האיחוד להמשיך עם פרויקט "הגרין דיל".
צוקרברג הודה בשלב זה כי המשבר הרפואי יימשך עוד זמן רב וסיפר על מחקרים וסקרים שמבצעת פייסבוק עם אוניברסיטאות שונות בנוגע לסימפטומים של הווירוס ובניסיון למפות אזורים ומדינות על מנת לייצר בסיס מידע אמין עבור ממשלות. אם הדבר יצלח, ייתכן כי כלכלות שלמות יוכלו לחזור לעבודה במקומות מסוימים, שיהיו נקיים מקורונה.
מייסד פייסבוק דיבר לא רק על המשבר הרפואי, אלא גם על המשבר הכלכלי וההחלמה האיטית והכואבת הצפויה ממנו. פייסבוק מנסה לסייע לשיפור המצב דרך עזרה לבעלי עסקים קטנים. באירופה בלבד ישנם למעלה מ-25 מיליון עסקים קטנים המשתמשים בפייסבוק על מנת לקדם את עצמם ועושים זאת ללא עלות. החברה עצמה מתפרנסת היטב דרך החלק הקטן מבין כל אותם עסקים שכן משלמים, לטובת קידום תכנים ופרסומות וכעת, פייסבוק הקצתה 100 מיליון דולר לתמיכה פיננסית בעסקים קטנים. על פי צוקרברג, כ-30 אלף עסקים ברחבי העולם, כולל אירופה, ייהנו מהתמיכה הזו והפלטפורמה שלו גם פועלת לבניית כלים ייחודיים, שיאפשרו לעסקים קטנים רבים להרחיב את יכולות ניהול החנויות הדיגיטליות שלהם בפייסבוק, גם כן ללא עלות.
מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם משתמשים כיום בפייסבוק ובפלטפורמות החברתיות השונות ברשת והנציב ברטון הבהיר כי מצד אחד ישנה חשיבות לקשר ולשיתוף פעולה בינן לבין האיחוד האירופי, במטרה לשמור על האינטרסים של כולם, אולם האיחוד גם מחויב להגן על הדמוקרטית שלו ועל עקרונות מהותיים לו, כמו תחרות הוגנת. על מנת שהשילוב הזה אכן יקרה על הצד הטוב ביותר, יש צורך ברגולציות, חקיקה ושקיפות. צוקרברג, בתגובה לדבריו של הנציב, אמר כי גם הממשלות צריכות להקדיש זמן ומשאבים על מנת להבין היטב איך הצד שלהם, של הפלטפורמות, מתנהל ופועל. לשם כך, יש לחנך את המוסדות ואת הציבור ולאזן תחומים דוגמת תחרותיות, פרטיות, בטיחות ודיסאינפורמציה.
צוקרברג אף החמיא לתקנות ההגנה על הפרטיות והמידע של האיחוד האירופי, חקיקת ה-GDPR, זאת בניגוד להתנהלות הממשל בסין למשל, שם הממשלה השתלטה על הטכנולוגיות והפלטפורמות השונות ומכוונת אותן לפי רצונה, ללא ערכים דמוקרטים. מצב מסוכן זה עלול להתפשט למדינות נוספות ולכן יש צורך במסגרת עבודה, שתהווה בסיס פעילות למדינות המערביות.
לסיום, הנציב ברטון עסק בערכים לפיהם יש להתנהל על מנת לייצר שיתוף פעולה פורה ושמירה על הפרטיות. הצלחת הדבר תלויה בגורמים רבים, בתיאום ובשקיפות. העולם הופך ליותר ויותר דיגיטלי בכל יום שעובר, כך שתהליך הלמידה עוד ממושך וצריך להיזהר מביטחון עצמי עודף ולהמשיך בבחינה והבנה מסודרת של הפלטפורמות השונות שבשוק, במקביל להסדרה וחקיקה המתאימה לעולם הדיגיטלי. אין ספק, קו הסיום רחוק, אך ה-GDPR מציב את אירופה על המסלול בכיוון הנכון.