מאת: קרן צוקר
עשרים השנים האחרונות היו החמות ביותר בכדור הארץ מאז החלו המדידות ב-1880. תופעות מזג אוויר קיצוניות כגון שיטפונות, בצורות ואסונות טבע אחרים הובילו לנפגעים רבים. מגפות שונות, כולל הקורונה, תקפו את האנושות והחשד למקורן הוא בפלישת האדם לטבע הפראי מתוך מטרה להגדיל את שטחי המחייה. קצב צמיחת האוכלוסייה רק עולה ובסופו של יום, המשאבים שלנו מוגבלים, כמו גם המקום על הכדור.
לכן, עלינו ללמוד לנצל את המשאבים הקיימים ולשמור על הטבע, כי אין לו תחליף. עלינו לשנות את ההתנהלות, כאן ועכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי.
איך עושים את זה? בעזרת פיתוח עירוני, בין היתר. אם נבחן תהליכי פיתוח עירוני, נגלה מקומות רבים בהם ניתן להשתפר. למשל, תכנון לטווח קצר, שנותן מענה מהיר למצוקות דיור, בניית מגדלי פאר לעשירים או התפשטות לשטחים פתוחים לפני שניצלו עד תום את אלה הקיימים, כולם דוגמאות לתהליכי פיתוח לא טובים. מומחים רבים מבינים כיום כי המפתח להמשך קיום חיי אדם שוקקים ושוויוניים לצד טבע פראי, בריא ומשגשג טמון בתכנון עירוני בר-קיימא, לטווח ארוך, שלוקח בחשבון את צרכי האוכלוסייה לצד שמירה על הסביבה.
באר שבע היא דוגמא לעיר שטרם התפתחה בצורה המסייעת לאוכלוסייה ולסביבה, אולם לאחרונה התקבלו בוועדה המחוזית, במסגרת התכנית ל-30 השנים הבאות בעיר, מספר החלטות משמחות דוגמת קידום תחבורה ציבורית ותנאי הליכה נוחים ברחוב הראשי, או הכנסת שיקולים חברתיים לתכניות עתידיות. מעודד לראות את השינוי באוויר ואפשר לקוות שהחזון אכן יתממש, לטובת התושבים והסביבה.
האיחוד האירופי עושה בשנים האחרונות מאמצים רבים לקידום מדיניות השומרת על הסביבה. בין הצעדים שננקטו ניתן למצוא הגדרות לכללי "ההשקעות הירוקות" הראשונות בעולם, הסטת הלוואות מדלקים מאובנים על ידי בנק ההשקעות האירופי ואת תכנית "הסכם העיר הירוקה", דוגמה לקידום פיתוח עירוני בר-קיימא. מדובר בתכנית העתידה להתחיל ב-2020 ובמסגרתה, האיחוד יסייע לערי אירופה ביצירת תכניות פעולה למימוש תקנותיו בתחומי ההגנה על הסביבה וקידום פיתוח עירוני בר-קיימא.
קחו לדוגמה את שטוקהולם, שרובע הדרומי שלה, "מרבי ז'וסטאד", נבנו כ-10,000 יחידות דיור בשטח ששימש בעבר בית מלאכה. כך, נעשה ניצול של שטח קיים לפני התפשטות לשטחים פתוחים. התשתיות, דוגמת התחבורה הציבורית, נבנו בהדרגה והתאמה להתפתחות המגורים ברובע וישנם תנאי הליכה נוחים ורחוב ראשי שוקק ומבוסס מסחר, לצד רשת רחובות ושבילים המאפשרים נגישות פנימית.
ב-2019, ישראל החלה לבצע צעדים משמעותיים בקידום מדיניות ירוקה והציגה לאו"ם דו"ח ראשון על עמידתה ביעדי תוכנית "אג'נדה 2030", תכנית שנקבעה ב-2015 בניסיון למגר את העוני ואי-השוויון, לצד שמירה על הסביבה. ישראל פיתחה גם תכנית רחבה לקידום מערכת תחבורה ציבורית-מטרופולינית וכלל ארצית וכחלק מכך, גם "תכנית אסטרטגית לאומית לקידום תנועתיות מקיימת במרחב העירוני", במסגרתה יקודמו אמצעי תחבורה רכה (אופניים, קורקינטים) ותחליפים שונים, כגון מערכת תחבורה ציבורית איכותית, שבילי גישה לאופניים ועוד במסגרת העיר, הרחוב והשכונה. מדובר בצעד מבורך, שנקווה שייצא לפועל.
לצד תכניות ארציות, ישנן בישראל ערים שיוזמות בעצמן פיתוח עירוני מקיים ובנייה עירונית חכמה. אילת זכתה בינואר החולף באות "קלינטק" לשנת 2019, כרשות פורצת דרך בקידום פיתוח עירוני ירוק, חכם ומקיים לאורך השנים. זוהי בהחלט גאווה לישראל ודוגמא לערים נוספות. לאילת תכנית מתוקצבת, המתמקדת בארבעה תחומים: מים, אנרגיה ועצמאות אנרגטית; תחבורה ותנועה בעיר; תיירות/כלכלה מקומית וגיוון בתעסוקה; ניהול מידע ויצירת שוק מידע. בזכות התנהלותה, העיר זכתה לא פעם לסיוע כלכלי, תמיכה ועידוד מהאיחוד האירופי לקידום מדיניות פיתוח ירוקה.
מעניין לראות כיצד האיחוד האירופי מסייע לקידום מדיניות ירוקה גם מחוץ לגבולותיו ואני רוצה להאמין שבאמצעות צעדים כמו זה יובטח ביטחונה ושיקומה של הסביבה. על מדינת ישראל להמשיך לעמוד ביעדי התכניות הקיימות ולפתח תכניות לאומיות, הן להתמודדות עם המשבר האקולוגי והן לפיתוח עירוני בר קיימא.
קרן צוקר היא סטודנטית המשלבת לימודי פוליטיקה וחברה אירופית בחטיבת אדנאואר, עם לימודי כלכלה ופוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בנגב. בנוסף, קרן מתמחה בארגון מגמה ירוקה בתא באר שבע.
• הדברים הנכתבים בטור דעה זה משקפים את דעת הכותב בלבד ולא את המדיניות של הגופים הרשמיים המוזכרים בכתוב
