אם גם לכם יש חשבון אחד לפחות ברשתות החברתיות, סביר להניח שאתם נחשפים על בסיס קבוע לבוטים - פרופילים פיקטיביים הפועלים דרך בינה מלאכותית, המתבססת על הטכנולוגיה המתקדמת של עולמנו. אלא שהטכנולוגיה הזו עלולה לפגוע בחופש הביטוי ולהגביל אותו. איך זה קורה? ד"ר אביב גאון, חוקר תחום המשפט והטכנולוגיה בבית ספר הארי רדזינר למשפטים ומרצה במרכז סימון וייל למחקר וללימודי אירופה באוניברסיטת בן גוריון, מסביר.
דרך איסוף נתונים, מערכות בינה מלאכותית יכולות ללמוד על ההעדפות שלנו ולהדהד מסרים מסוימים על חשבון אחרים. במדינות דמוקרטיות, עלולה להיות לכך השפעה הרסנית, בדמות הפצת פייק ניוז מהיר והמוני או השפעה על דעותיהם של אנשים.
לדוגמה, המקרה המפורסם של חברת קיימברידג' אנליטיקה, חברה בריטית שעשתה שימוש בנתונים שנאספו מהפייסבוק וסייעה לקמפיינים פוליטיים ברחבי העולם. בעזרת מניפולציות שנעשו על הגולשים ברשתות החברתיות, עוצבו הדעות שלהם בהתאם לרצון האנשים שמאחורי אותה בינה מלאכותית. פייסבוק, שלא עשתה די כדי למנוע את הפריצה הזו, נקנסה ב-5 מיליארד דולר, אף שהנזק כבר נגרם. וזה כמובן לא הסוף, פייסבוק התחייבה לשלם קנסות גם במדינות שונות באירופה כמו איטליה ואנגליה.
קיימברידג' אנליטיקה היא כמובן רק חברה אחת אשר הסתמכה על מידע מוגבל. חשבו כיצד מדינה שלמה יכולה לעשות שימוש באותם אמצעים, למשל שימוש מידע שיש לה אזרחיה כדי להשפיע על מדיניות הקהל במדינה. במדינות טוטליטריות בהן המדינה מחזיקה מידע על האזרחים, הדבר יכול לבצר ולחזק את השליטה של הממשלה בציבור, אבל ישנו חשש משמעותי גם במדינות דמוקרטיות.
במציאות בה מועמד אנונימי יחסית יכול לשכור את שירותיה של חברת יחסי ציבור בעלת נגישות רבה למידע רחב מהסוג הזה, אותו מועמד יכול תוך חודשים ספורים לתפוס מקום משמעותי בתודעה ולהשפיע על הבחורים.
הפתרון לכך איננו, כמובן, ביטול הרשתות החברתיות. פשוט יש להבין כי זהו המחיר החברה המודרנית משלמת עבור הקידמה והערך שהן נותנות. הפתרון הוא בחיזוק המערכת החיסונית של מדינות דמוקרטיות, באופן שיבטיח שהמידע לנו יישמר. שתתקיים שקיפות בכל הנוגע למידע שנאסף על האזרחים, לצד הבטחה שהמידע הזה יישמר בדרך אחראית, אשר תגביל נגישות לגורמים לא רצויים. זו הדרך הנכונה להגן הביטחון של כולנו ו מדיניות האיחוד האירופי בהחלט מקדמת את הביטחון, השמירה וההגנה על פרטיות המידע שלנו בעזרת חוקי ה-GDPR.
הרגולציה הכללית להגנת מידע, היא אחת מהתקנות החשובות שחוקק האיחוד האירופי בשנים האחרונות. במסגרת התכנית התחייב האיחוד להגדיל את ההשקעה במערכות בינה מלאכותית, מתוך מטרה לחזק את המחקר בנושא בכל מדינות האיחוד.
כיצד השימוש בטכנולוגיה עלול להגביל את חופש הביטוי שלנו? ואיך האיחוד האירופי נאבק בבעיות הנוצרות מאיסוף המידע ברשתות החברתיות ובבינה המלאכותית?
בשיתוף האיחוד האירופי
6.10.2020 / 8:00