הכירו את הסטארט-אפים החדשניים שיצילו את העולם

מאת: אור ברקת

שמעתם על הסטארט-אפ הישראלי Thermoterra? ייתכן שלא. אבל גם ייתכן שבעתיד עוד תשמעו עליו לא מעט. מדובר בסטארט-אפ שמשתמש באנרגיית לחות על מנת לחמם ולקרר בניינים בעזרת אנרגיה טבעית, מה שמוביל לקיצוץ של עד 50 אחוזים בצריכת האנרגיה של כל בניין. הרעיון הזה זיכה אותו בפרס מצד שופטי התחרות בכנס ייחודי ומקוון שערך האיחוד האירופי בנושא משבר האקלים ב-25 ביוני.

למעלה מ-800 משתתפים, לקחו חלק בכנס, אותו קיים לראשונה האיחוד האירופי, בשיתוף מספר גורמים: רשות החדשנות הישראלית, המנהלת הישראלית למו"פ האירופי (ISERD), המכון האירופי לחדשנות וטכנולוגיה (EIT Hub Israel) ומרכז פרס לשלום וחדשנות.

במוקד הכנס עמדה תכנית "הגרין דיל" של האיחוד האירופי, תכנית אסטרטגית אשר מטרת העל שלה היא להגיע לאפס פליטות של גזי חממה ברחבי היבשת עד שנת 2050, כחלק מהמאבק במשבר האקלים.

לאור המצב, הכנס התקיים כולו במתכונת ייחודית, אונליין ומאות המשתתפים נהנו לא רק מחוויה דיגיטלית יוצאת דופן, אלא גם מכ-50 דוברים שונים, אשר קיימו דיונים מרתקים בשלוש במות שונות.

למשתתפים בכנס ניתנה האפשרות "לטייל" בין הבמות השונות על מנת להיות מעורבים בנושאים המעניינים אותם ואף להעלות שאלות בזמן אמת. מלבד הבמה המרכזית, אחד ממוקדי תשומת הלב היה ביתן הסטארט-אפ, שם התכנסו שמונה סטארט-אפים מסקרנים, חלקם מישראל וחלקם מאירופה.

כל אחד מהסטארט-אפים הללו ביצע בתורו פיץ' (תצוגה) ולאחר מכן, צוות של שופטים, לצד משתתפי הכנס, העניקו ציון לכל אחת מהתצוגות, כאשר שני סטארט-אפים סיימו בפסגה וזכו בפרסים:

* מבין הסטארט-אפים הישראלים, הזוכה היה, כאמור, Thermoterra, סטארט-אפ שמשתמש באנרגיית לחות על מנת לחמם ולקרר בניינים בעזרת אנרגיה טבעית, מה שמוביל לקיצוץ של עד 50 אחוזים בצריכת האנרגיה של כל בניין.

* מבין הסטארט-אפים האירופאים, הזוכה היה Zero Food Waste, סטארט-אפ שפיתח בינה מלאכותית שיכולה לזהות שאריות אוכל משמעותיות בתעשיית המזון ובכך לעודד את יצרני המזון לצמצם משמעותית את שאריות האוכל, על מנת לסייע הן לאיכות הסביבה והן לרווחיהם.

את הכנס פתח ראש משלחת האיחוד האירופי לישראל, עמנואל ז'ופרה, שאמר כי אנו מצויים בצומת דרכים היסטורי, בו העולם ניצב גם בפני משבר הקורונה וגם בפני משבר האקלים. בנאומו, ז'ופרה אמר כי 2050 היא יעד ריאלי להשגת אפס פליטה של גזי חממה והדגיש כי מדובר בבעיה בינלאומית חובקת עולם ולא רק בעיה אירופאית. הוא עסק גם בחשיבותה של החדשנות בדרך להשגת היעד המדובר ובשיתוף הפעולה הפורה בין האיחוד לישראל בתחום זה ובתחומים נוספים.

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, נאמה גם היא באירוע, ודברה על חשיבות שיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי לישראל. השרה הוסיפה, כי משרדה עוקב בעניין אחר תכנית "הגרין דיל" האירופאית, וכי יש להדק עוד יותר את שיתוף הפעולה בין האיחוד לישראל. בנוסף היא הסבירה, כי משרדה כבר הכין תכנית ליציאה ממשבר הקורונה, תוך השקעה באנרגיה ירוקה והפחתת פליטות של גזי חממה, מתוך תקווה שזהו הצעד הראשון בדרך ל"גרין דיל" ישראלי.

מריה גבריאל, הנציבה האירופית לחדשנות ומחקר, הדגישה בדבריה כי ההחלמה ממשבר הקורונה מביאה עמה גם עיתוי עולמי לטיפול במשבר האקלים, שההתמודדות איתו דורשת חדשנות ושיתופי פעולה בינלאומיים. הנציבה עסקה בתכנית "הורייזן 2020", אשר במסגרתה הוקצו שלושה מיליארד יורו להתמודדות עם משבר האקלים ובתכנית החדשה, "הורייזן אירופה", בה יוקצו 94.5 מיליארד יורו למטרה זו. "תכניות אלו", הסבירה גבריאל, "יעודדו אזרחים להשתתף במאמץ ויראו להם שהיעדים ברי השגה".

ראש הקבינט של סגן נשיא הנציבות האירופית דיאדריק סמסון, אמר בנאומו בכנס, כי האיחוד בחן את הנעשה בישראל עוד מראשית העבודה על תכנית "הגרין דיל", בשל היותה מדינה מובילה בתחום החדשנות. סמסון הוסיף, כי כאשר פרץ משבר הקורונה עלה חשש שסדרי העדיפויות ישתנו, אולם המצב הנוכחי רק מוביל לזירוז תכנית "הגרין דיל", במיוחד בכל הנוגע לאספקטים שלה הקשורים להתמודדות עם הנגיף.

מנכ"ל משרד המחקר והחדשנות בנציבות האירופית, ז'אן אנרי פאקה, אמר בכנס שתכנית "הגרין דיל" עתידה לשחק תפקיד חשוב בהתאוששות היבשת ממשבר הקורונה. הוא מנה את ההשפעות הגיאופוליטיות של התכנית והדגיש, כי אירופה לא יכולה לפתור את המשבר הגלובלי לבדה, אלא במסגרת שיתוף פעולה עם גורמים ברחבי העולם וביניהם ישראל, שהיא שחקנית מפתח בתחום. עוד הדגיש פאקה, כי מעבר לתעשייה שבה אפס פליטות של גזי חממה תגרום לה גם להיות יעילה יותר ולכן תחרותית יותר - דבר שיתרום לצמיחה הכלכלית.

הכנס כלל פאנלים נוספים, אחד מהם התמקד בדיפלומטיית האקלים ובו דיברה, בין היתר, מנכ"לית יוניליבר, הנקה פאבר, שהסבירה את מדיניות ענקית המזון בהקשר הסביבתי והדגישה, כי קיימות אינה נוגדת את האינטרסים העסקיים של יוניליבר, אלא הולכת יד ביד עמם.

פאנלים אחרים עסקו בחקלאות בת קיימא, העברת אנרגיה ותחבורה חכמה. בנוסף לכך משתתפי הכנס הוזמנו לחדר הדרכה, בו למדו על הזדמנויות מימון שונות במסגרת תכנית "הורייזן 2020", התכנית הגדולה בעולם לשיתוף מדעי ותעשייתי.

בחדר ההדרכה הועברו שתי הדרכות מרתקות. הראשונה, על ידי טליה פסיאר, נקראה "הורייזן 2020 ומעבר לכך - הזדמנויות מימון בתכנית האירופית". הדרכה נוספת, בהעברתה של נירית אוסי, נקראה "מענקים והון עצמי לחברות חדשניות".