הילית שגיא בשיתוף האיחוד האירופי, בשיתוף האיחוד האירופי
30/07/2020

שער לניצחון: מה ישראל יכולה ללמוד מפריס בעקבות הקורונה

המשבר יצר גם הזדמנות ובבירת צרפת העלו הילוך בכל הנוגע לשימוש בכלי רכב לא מזהמים, דוגמת אופניים וקורקינטים חשמליים. איך עושים את זה נכון ולמה זה חייב לקרות גם כאן? טור דעה

מאת: הילית שגיא

אין כמעט ילד שלא מכיר את הסיטואציה הזו: ליל הסדר הגיע, סוף סוף סיימנו לקרוא את ההגדה והגיע הזמן לחפש את האפיקומן. אחרי שמצאנו אותו, הגיע הזמן לבקש משהו בתמורה ולפחות בגיל מסוים, הבקשה הזו היא כמעט אוטומטית כנראה: "אני רוצה אופניים". ובכן, מסתבר שלא צריך לחכות עד ליל הסדר הבא, אפשר פשוט לעבור לפריס.

השרה להגנת הסביבה בצרפת הודיעה בחודש שעבר על תכנית בעלות של 20 מיליון יורו, אשר במסגרתה יוקצו 50 יורו לכל אזרח שיבקש לתקן את אופניו ו-500 למי שיבקש לקנות אופניים חשמליים, זאת במטרה לצמצם את השימוש בכלי רכב ממנועים, כחלק מהמאבק המתמשך במשבר האקלים. כפי שבודאי ניתן לצפות, בעקבות התכנית, מכירות האופניים זינקו והשימוש בכלי רכב לא מזהמים הולך וצובר תאוצה.

תפרצות נגיף הקורונה באירופה הובילה למשבר קשה באירופה וכולנו נחשפנו לקשיים, אולם בשולי הדברים ניתן היה למצוא גם צדדים חיוביים: התעלות הצלולות בוונציה שבהן שחו ברבורים בשלווה, הדולפינים שנצפו בסמוך לחופי סרדיניה ואפילו חזירי הבר שפקדו את רחובות פריס. עכשיו, כאשר המשק חוזר אט אט לשגרה, אפשר כבר לדבר בקול על מה שהקורונה לימדה אותנו ועל הנורמות שכדאי שנשמר.

תעדוף לאופניים ואופניים חשמליים במטרה לצמצם שימוש בכלי רכב ממונעים (צילום: ShutterStock)

בתקופת המשבר בוטלו אינספור טיסות, העומס על הכבישים צומצם ובארץ - עיריית תל אביב הודיעה שתכפיל את אורך שבילי האופניים עד 2025. בישראל ניצלו, בצדק, את תקופת הקורונה כדי לסיים לסלול כבישים חדשים ולשפר תשתיות, אך עם החזרה לשגרה ברור לכולנו שהכבישים הללו ישרתו בעיקר כלי רכב ממונעים.

מודל הריחוק החברתי אליו התרגלנו בחודשים האחרונים הוביל לירידה משמעותית בשימוש בתחבורה ציבורית. לפי סקר שנערך בקנדה, כ-69% מהאוכלוסייה הפסיקה את השימוש בתחבורה ציבורית ורק 19% מהנשאלים העידו שיחזרו להשתמש בה בהדרגה. במצב כזה נדרשים משרדי הממשלה הרלוונטיים והרשויות המקומיות לחשב מסלול מחדש, מתוך הבנה שהעתיד הקרוב יתבסס בעיקר על אופניים וכלי תחבורה אישיים.

ובחזרה לפריס - עוד לפני הקורונה נקטו בעיר צעדים משמעותיים שמטרתם לצמצם את זיהום האוויר. העיר, הידועה ברחובותיה הרחבים ועמוסי הרכבים, החלה ב-2015 במגמת השינוי והכריזה על "יום ללא כלי רכב" במרכזה - אירוע שבמהרה הפך למסורת. לצד זאת, הרחיבו בפריס את שבילי האופניים, אפילו במחיר של צמצום הכבישים למכוניות. לדוגמה, ברחוב ריבולי המפורסם בו שוכן מוזיאון הלובר, ישנם שלושה נתיבי אופניים ורק נתיב אחד לכלי רכב ממונעים.

רו דה ריבולי שינתה את פניה (צילום: ShutterStock)

פריס אינה הדוגמה היחידה. לפי מסמך של המועצה האירופית לבטיחות בדרכים, לא מעט ערים מרכזיות באירופה החלו בהסבה של תשתיות קיימות לשימוש על ידי רוכבי אופניים וכלי רכב, מתוך מטרה לשמור על כללי הריחוק החברתי. בריסל, וינה ומילאנו הגבילו את מהירות הנסיעה ל-20 עד 30 קמ"ש, כדי לאפשר רכיבת אופניים בבטחה ולצמצם את זיהום האוויר ואילו בליטא הודיעה הממשלה על מתווה שיאפשר החלפת רכבים ישנים ומזהמים בתמורה לאופניים, קורקינט או נסיעה חופשית בתחבורה הציבורית למשך שנה.

אם הייתה ניתנת לנו ההזדמנות, כנראה שהקורונה הייתה הדבר הראשון שהיינו מוותרים עליו ב-2020, אבל הנגיף הוא לא רק משבר, אלא גם הזדמנות. במשך שנים נשאנו עיניים אל הולנד, בה האופניים מקבלות מקום של כבוד. עוד לא מאוחר לנצל את חלון ההזדמנויות שנוצר פה, להסב תשתיות ולעודד שימוש בכלי תחבורה אישיים. בחודשים האחרונים ראינו את הציבור בישראל נרתם למאבק וממלא אחר ההוראות, מתוך הבנה שדבר גדול מוטל על הכף. אנחנו מוכנים וצמאים לשינוי סביבתי, שיתחיל במדיניות שתתווה הממשלה ויחלחל אל העם. ישראל ממשיכה למצב עצמה כמדינה מובילה ומתקדמת בקנה מידה בינלאומי בתחומים שונים, וראוי שהמוכנות למשבר האקלים תהיה אחד מהם.

הילית שגיא היא סטודנטית לתואר ראשון בחטיבת אדנאואר ללימודי פוליטיקה וחברה אירופית, בשילוב עם לימודי תקשורת וניהול ויישוב סכסוכים

• הדברים הנכתבים בטור דעה זה משקפים את דעת הכותב בלבד ולא את המדיניות של הגופים הרשמיים המוזכרים בכתוב

  • פריס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully