קרם ההגנה של כדור הארץ
אז מה היא בכלל שכבת האוזון? מבלי לסבך אתכם יותר מדי עם שמות מלאים באותיות - סביב כדור הארץ ישנה אטמוספירה, מעטפת גז והיא מחולקת לשכבות. השכבה האמצעית היא הסטרטוספירה ובה נמצאת שכבת האוזון שהיא, בגדול, מולקולה שמורכבת משלושה אטומים של חמצן במקום שניים, כמו שתמצאו בדרך כלל על כדור הארץ.
מה כל זה אומר? ששכבת האוזון בעצם מסננת עבורנו את הקרינה האולטרה-סגולה שמגיעה מהשמש ומאפשרת לנו לחיות. בלעדיה, השמש הייתה "פוגעת" בנו ישירות בעוצמה שלא היינו מסוגלים להתמודד איתה לאורך זמן. אז כן, כשאתם יוצאים מהבית ושמים קרם הגנה על העור, תדעו שהוא רק קרם ההגנה השני שלכם מפני השמש. הראשון נמצא הרבה מעל הראש של כולנו (10-50 ק"מ מעל פני הקרקע, אם לדייק).
משהו פה מסריח
איך האוזון בכלל קיבל את שמו? מסתבר שאותה מולקולת חמצן ייחודית מייצרת לא רק גז חסר צבע, אלא כזה שיש לו ריח חריף במיוחד, שלא נאמר מסריח ומכאן, שמו - המילה "אוזיין" (Ozein) ביוונית משמעותה "משהו בעל ריח רע". הריח הזה אגב, כל כך חזק עד שהוא גורף לבני אדם לקשיי נשימה ושלל בעיות נוספות, כך שאולי הוא שומר עלינו ובלעדיו לא היינו שורדים, אבל בפעם הבאה שאתם פוגשים אוזון, תגידו לו שהוא צריך לשים קצת בושם.
החור מתכווץ
לפני כ-35 שנים חוקרים גילו מצב מטריד מאוד: מעל הקוטב הדרומי, שכבת האוזון הידללה כל כך, עד שהשמש החלה לחדור בעדה והקרינה הגיעה אלינו. קרם ההגנה הפסיק לפעול. אחרי הגילוי הזה, כולם התפנו לפעול ובחלוף כשנתיים (ב-1987) נחתם בקנדה פרוטוקול מונטריאול למאבק בזיהום האוויר, ההסכם היחיד בתולדות האו"ם שכל מדינות העולם אישרו פה אחד.
ובכן, תשמחו לגלות שממש לפני כמה חודשים, מחקרים הראו שהחור באוזון קטן מאי פעם, "רק" 9.3 מיליון קמ"ר (נשמע המון, אבל זה רק שליש ממה שהיה לפני 15 שנה!). האם הסיבה היא הצלחת פרוטוקול מונטריאול? אולי, אבל חלק מהחוקרים טוענים שהשיפור נגרם בגלל תנאי מזג אוויר לא שגרתיים באזור הקוטב.
איפה טעינו?
אוקיי, יש חור באוזון ומסתבר שזו בעיה רצינית, אבל זה בטח לא קרה באשמתנו, בני האדם? אז זהו, שזה לחלוטין קרה באשמתנו. כמעט כל המחקרים שבדקו את החור באוזון מעל הקוטב הדרומי גילו שהוא נוצר כתוצאה משימוש של שנים ארוכות בכל מיני גזים לא רעילים. הגזים הללו נועדו לייצור של תרסיסים ומערכות קירור שונות וכיוון שהם היו לא רעילים, הם גם לא פגעו בבריאות שלנו ביומיום. מצד שני, הם כן פגעו קשות במולקולות האוזון והרסו אותם, לאט אבל ביעילות, עד שנוצר החור. כדי לתקן את המצב, הומצאו כל מיני שינויים בתקנות בנוגע לשימוש בגז הלא רעילים הללו והיום כבר רואים שיפור דרמטי - יש אפילו מי שמאמין שהחור באוזון ייעלם לגמרי תוך 30-40 שנה!
למען ההגינות, צריך לציין שיש גם מחקרים שמאמינים שהחור באוזון הוא אשמת השמש. מצד אחד, תמיד נחמד שיש מישהו אחר להאשים. מצד שני, זה לא בדיוק משהו שבשליטתנו ואת זה יהיה קשה יותר לתקן.
נלחמים על האוזון
אחרי שכולנו הבנו שיש בעיה ואחרי שכולנו הבנו גם שיש פתרונות שיכולים לשפר את המצב, מה שחשוב זה שאולי נוריד את כמות השימוש בגז, אבל לא נוריד את הרגל מהגז. המאבק לסגירת החור באוזון נמשך ללא הרף ודו"ח שפורסם על ידי סוכנות הסביבה האירופית (European Environment Agency) בדצמבר 2019 הציג נתונים שנאספו ברחבי האיחוד האירופי במשך למעלה מעשור (2006-2018) והראה כיצד נעשה ניסיון מתמיד לצמצם את השימוש בחומרים מסוכנים.
על פי הדו"ח, האיחוד האירופי ממשיך לקחת חלק במאמץ העולמי להסרה מוחלטת של כימיקלים שפוגעים בשכבת האוזון. ב-2018 למשל, הוסרו בבטחה ברחבי האיחוד יותר כימיקלים כאלה מאשר חדשים שנוצרו, מגמה שנמשכת כמעט ברציפות בעשור החולף.
לאיחוד האירופי יש שתי חקיקות מרכזיות, בשם REACH ו-CLP, שנועדו להבטיח הגנה ברמה הגבוהה ביותר על הבריאות והסביבה מפני כימיקלים שונים. בנוסף, ישנן קבוצות כימיקלים (ביוצידנים, חומרי הדברה, תרופות וקוסמטיקה) להן הוגדרה חקיקה משלהן. מטרת חקיקת REACH מ-2006 היא לזהות טוב יותר ומוקדם יותר את התכונות המהותיות בכימיקלים שונים, בעזרת תהליכים של רישום, הערכה, הרשאה והגבלה. היצרנים והיבואנים נדרשים לספק מיגע שנשמר במאגר המידע המרכזי בסוכנות הכימיקלים האירופית (ECHA) ובעזרתו ניתן לעקוב אחר הכימיקלים הנמצאים בשימוש ולהעריך את הסכנות שלהם לבריאות ולסביבה. החקיקה אף קוראת להחלפה מתקדמת של הכימיקלים המסוכנים ביותר כאשר זוהו להם חלופות מתאימות.
ה-CLP, מ-2008, הוא ראשי תיבות של "סיווג, תיוג ואריזה" של חומרים כימיים ותערובות. המטרה היא לייצר תקנה בינלאומית על מנת לבצע מעקב ראוי ונכון אחר כימיקלים הנמצאים בשימוש בשוק. החקיקה משלבת את קריטריוני הסיווג וכללי התיוג שנקבעו באו"ם ומוסיפה קריטריונים חדשים לסיווג, סמלי סכנה ותיוג, הכל מתוך מטרה להגן על עובדים, צרכנים והסביבה באמצעות תיוג המשקף השפעות מסוכנות אפשריות של חומרים כימיקליים.
תכנית "הגרין דיל" של האיחוד האירופי מובילה בימים אלו מהפכה - מטרת העל של התכנית היא צמצום פליטות של גזי חממה עד להבאתם לאפס בשנת 2050. גזי החממה נמצאים באטמוספירה ובמסגרת "אפקט החממה", הם מחזירים לכדור הארץ את הקרינה מהשמש וגורמים להתחממותו, מה שפוגע בשכבת האוזון. אם כך, נראה שהכיוון נכון, אך המלאכה עוד רבה.