המגוון הביולוגי נמצא סביבנו, בכל מקום. המונח החל להתגלגל לפני כמאה שנים והפך לפופולרי במיוחד כבר בשנות ה-80, כאשר התבססה ההבנה בנוגע לחשיבות יחסי הגומלין הקיימים בטבע, מההר ועד לים, מהגדולה שבחיות ועד לחד-תאיים הזעירים ביותר.
בעולם המודרני שבו אנו חיים, המגוון הביולוגי נמצא במשבר חמור, והפגיעה שנוצרה בו מובילה גם למשבר בטבע על כל המערכות האקולוגיות הסובבות אותו. הפגיעה הזו היא תוצאה של חמישה גורמים עיקריים: שינויים בשימוש באדמה ובים, שימוש יתר במשאבי הטבע, שינויי אקלים, זיהום וזנים פולשניים ופוגעניים.
המשבר במגוון הביולוגי קשור ישירות למשבר האקלים והם מגבירים ומזינים זה את זה, כך שנוצר איום על האנושות כולה, לכן המאבק בהם הוא בעל חשיבות עליונה. אובדן המגוון הביולוגי וקריסת המערכות האקולוגיות פוגעים בטבע, לו אנו זקוקים, כל אחד בנפרד וכולנו יחד כחברה, על מנת להמשיך ולהתקיים.
הדבר בא לידי ביטוי יותר מתמיד לאור משבר נוסף - הקורונה: הצורך בהגנה ושמירה על הטבע הפך לקריטי במיוחד, שכן קיים קשר ישיר בין הבריאות שלנו לבין בריאות המערכת האקולוגית כולה. אנו מקבלים מהטבע את האוויר שאנו נושמים ואת המזון והשתייה שאנו צורכים ודרכו גם נוצרות התרופות שנועדו להגן עלינו. ככל שהטבע נפגע, הסבירות למחלות מדבקות ומתפשטות, דוגמת הקורונה, הולכת וצומחת. בנוסף, הקורונה גם הדגישה בפנינו את החשיבות הקיימת בשרשרת אספקה ברת-קיימא, שיכולה לאפשר לנו לשרוד ולהתקיים בבטחה בעולם שבו אנו לא תמיד יכולים להתרחק ממקום מגורינו. כל אלו תלויים בבריאות המגוון הביולוגי והמשך הקיום הרציף שלו.
המשבר שנוצר משפיע גם על כלכלת העולם ופוגע בה קשות. על פי הערכות האיחוד האירופי טריליוני יורו הולכים לאיבוד בכל שנה כתוצאה מהשחיקה במגוון הביולוגי. זה קורה בשל שינויים במערכת האקולוגית או בתוואי הטבע - ישנם פחות שדות חקלאיים יצרניים, פחות מזון מן הים, יותר הצפות ואסונות, המשאבים והמקורות לייצור תרופות נפגעים, וכן הלאה.
בשל חשיבותו העליונה של הנושא, האיחוד האירופי הציב את משבר המגוון הביולוגי במוקד "השבוע הירוק 2020", שייערך בין ה-19 ל-22 באוקטובר. בחודש מאי האחרון אימץ האיחוד את אסטרטגיית המגוון הביולוגי שלו ל-2030, ובה הוצגו המטרות להגנה ובנייה מחדש של המגוון הביולוגי ושל המערכת האקולוגית בצורה המיטבית.
בין היתר, שימור הטבע וההשקעה בו אמורים לסייע גם ליציאה מהמשבר הכלכלי שנוצר בעקבות הקורונה. "הגרין דיל", תכנית הצמיחה של האיחוד האירופי, שמה על כך דגש רב. תעשיות שלמות וחברות רבות הנשענות על גנים, זנים והמערכת האקולוגית בתהליך הייצור שלהן, נפגעות בשל המשבר במגוון הביולוגי. כך גם עולמות הבנייה, החקלאות והמזון, המהווים חלק ניכר מהכלכלה, מבוססים כולם על טבע בריא ומתפקד. למעשה, המספרים מראים שיחס העלות-תועלת של תכנית עולמית מוצלחת להגנה על הטבע ועל המגוון הביולוגי עומדת על 1 ל-100. כלומר, על כל שקל (או יורו) של השקעה, התמורה הכלכלית תהיה פי 100.
על מנת לעמוד ביעדים ולהוביל את המגוון הביולוגי להתאוששות עד לשנת 2030, האיחוד האירופי מציג שורת פעולות שיוצגו בהרחבה בין היתר ב"שבוע הירוק": הגנה על אזורים מוגדרים, הגברת הפעילות החוקתית לטובת שימור הטבע, שיקום המערכות האקולוגיות הקרקעיות, טיפול בהיעלמות שטחים טבעיים, שיפור איכות היערות, בנייה מחודשת של המערכת האקולוגית הימית, צריכה נבונה של אנרגיה, עידוד בניית אזורים עירוניים ירוקים, הפחתת הזיהום ומאבק בזנים פולשניים הפוגעים בטבע.
השבוע הירוק השנה ישמש גם אבן דרך בדרך לוועידת הצדדים (COP 15) לאמנת המגוון הביולוגי, שתוכננה לשנת 2021, שם יאמצו מנהיגי העולם תכנית פעולה בת 10 שנים לשמירה על המגוון הביולוגי.
כל הפעולות הללו נועדו לסייע בהתאוששות וביציאה מהמשבר, וככל שהקורונה תישאר בחיינו יותר ויותר, כך נגלה לנגד עינינו עד כמה המאבק הזה משמעותי.
רוצים לשמוע יותר על אסטרטגיית המגוון הביולוגי ועל הסוגיות הבוערות בנושא? היכנסו לאירועי "השבוע הירוק" של האיחוד האירופי שהתקיימו בין ה-19.10-22.10.