יום ההולדת ה-15 של עמותת ECOWEEK היה אמור להיות, כמו לא מעט שמחות אחרות בחיינו בתקופה הזאת, חגיגה רבת-משתתפים של הטבע האנושי, אבל כזאת שבאמת מפגישה את כל המשתתפים בטבע. במקום זה, "אירגנה" הקורונה חגיגה וירטואלית המונית לא פחות, שהדגישה באופן מוחשי הרבה יותר על מה בדיוק אנחנו מדברים פה. בתמצית: אנשים. עולם. עתיד.
האירוע הגדול שהתקיים בתחילת אוקטובר היה חלק מסדרת מפגשים מקוונים כיאה לתקופת הקורונה. הוא הפגיש אנשי מקצוע וסטודנטים לאדריכלות ועיצוב מיותר מ-20 מדינות על פני הגלובוס, עם משימה אחת צנועה: להפוך את כדור הארץ למקום ידידותי יותר עבור כולנו. האותיות הקטנות, עם זאת, היו מתוחכמות בהרבה, וכללו ירידה לפרטים של ספסל בשכונת מגורים בעיר ברזילאית עמוסה, או מחשבה על הגג הישראלי המתאים ביותר למפגשי עובדים.
"זה היה מאוד מרשים ומרגש לראות כל פעם מחדש את התלהבות הסטודנטים והמנחים בסדנאות", סיפר ד"ר איליאס מסינס, מייסד ECOWEEK, "ארגנתי או ליוויתי יותר מ-200 סדנאות ב-17 מדינות בעולם, ובכל פעם אני מופתע מחדש מהעוצמה של שיתוף פעולה, עשייה משותפת, עיצוב משותף, יצירת סינרגיות חיוביות בין אנשים שרובם לא מכירים, אך פועלים תחת מטרה משותפת: להגיע לפתרון הטוב ביותר והמקיים ביותר, בזמן קצר מאוד".
על פי מסינס, המשמש גם מרצה בכיר נלווה במכון הטכנולוגי חולון ואוניברסיטת פטראס ביוון, נקודת החוזק של סדנאות ECOWEEK היא העיסוק בעולם האמיתי, כהגדרתו. "אנחנו משתפים פעולה עם גורמים מקומיים ובוחרים עבור הסדנאות אתרים אמיתיים, עבור קהילות אמיתיות", הסביר, "במהלך הסדנה, הסטודנטים לומדים את השטח, מכירים את הקהילה ויושבים עם נציגים ופעילים בשכונה ובהמשך מתכננים, אוספים או משיגים להם חומרים ומתחילים לבנות".
וכך, פעלו הסדנאות ב-2019 במתנ"ס נאות שושנים בחולון, למשל, ולפני כן בנו מתקנים ליום החניה הבינלאומי בהרצליה, ושיפצו חצרות בבית ספר בכרתים ביוון. סדנא אחרת, שאותה הנחה השנה מסינס יחד עם האדריכלית איריס פיימן-גבעולי, פועלת להקים בשיתוף ארגון "ונטעת" 100 גינות טיפוליות ב-100 מרכזי שיקום ברחבי ישראל. "זהו סוג של פיילוט שייתן רעיונות והנחיה לעתיד, וחלק מהרעיונות שפותחו בסדנה צפויים להתממש בשיתוף עם המרכז הרפואי לבריאות הנפש 'לב השרון'", סיפר.
לבד מאלה, התקיימו סדנאות רבות נוספות, ובהן אחת שניסתה לבחון מהו תפקיד הארכיטקטורה בחברה ובסביבה, לתהות איך בניינים קיימים יכולים לשרת אותנו טוב יותר, מהי הדרך היעילה "לארגן" אותם מחדש, וכמה פרטיות וביטחון יכולים לספק בתקופת הקורונה כיסא, ספסל בפארק או אפילו ידית דלת כניסה. סדנה נוספת יצאה לשטחים הפתוחים והמעט מוזנחים של סלוניקי והחלה לתכנן בהם מהפך ירוק, חיוני ובריא, כזה שישקלל את הנגיף ויעמוד מולו, אבל בעיקר יחזיר לחיים אזורים שנדמה שכבר ויתרו עליהם, ויחשוף אותם מחדש עבור התושבים. סדנה אחרת הרחיקה עד סאו פאולו, אחת הערים הגדולות בברזיל בפרט ובדרום אמריקה בכלל, ובחנה כיצד התכנון המהיר שלה יצר בעיות לאורך השנים, ומה אפשר לעשות עכשיו. הפתרונות המוצעים, אגב, כללו "ריכוך" של חומות שנועדו במקור להגן על שכונות המגורים, "שתילת" קיוסקים חדשים ומודרניים בתוך הפארקים והפיכת האזורים המדוברים לידידותיים יותר ומחוברים יותר לציבור.
"בבסיס של פעילות ECOWEEK נמצא ערך שיתופי הפעולה והסינרגיות", הסביר מסינס את הקשר החזק שפיתחה העמותה עם האיחוד האירופי, "מתחילת הדרך יצרנו קשרים ושיתופי פעולה עם מכוני תרבות אירופיים ועם שגרירויות ביבשת וברחבי העולם. שיתוף הפעולה עם EUNIC, הנציגות התל אביבית של המכונים הלאומיים לתרבות של האיחוד האירופי, היה המשך טבעי של עבודה משותפת עם המכון הרומני בתל אביב, שפתחה עבורנו דלת לשיתוף פעולה מרשים ומגוון".
מסיאס, המתגורר בירושלים, סיפר כיצד בעיות שהוא רואה במקומות אחרים בעולם שמות את האתגרים העירוניים של הבירה בפרופורציה, והחדשנות שהוא חווה מספקת השראה. "אין אירוע שאני לא לומד ממנו משהו חדש", הוסיף, "וכל פתרון בא לשפר את המרחב המשותף וליצור מקום טוב יותר עבור כולם".
לאתר עמותת ECOWEEK