כתבה: יעל לרנר
"אני רוצה שהעיר אילת תהיה עיר התיירות הירוקה בעולם ושיהיו בה את כל הסממנים הקהילתיים החברתיים, והאקולוגיים של עיר ירוקה. אין הרבה ערים שזכו במה שהעיר אילת זכתה בו - הים היפה בעולם, רכסי הרים מדהימים ואוצרות טבע של ממש. זה יהיה חסר אחריות לא לשמר ולהגן על ערכי הטבע שאלוהים נתן לנו", אומר מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת. במשך שנים רבות מוביל ראש העיר, יחד עם ד"ר חנן גינת, ראש המועצה האיזורית חבל אילות והיחידה המשותפת לאיכות הסביבה אילת-אילות, מדיניות ירוקה ופורצת דרך בתחום התייעלות אנרגטית וניצול אנרגיה סולארית.
באילת, עיר בת 65 אלף תושבים וחבל אילות, המתפרש על 13% משטח מדינת ישראל ובו כ-5,000 תושבים, השמש זורחת כמעט בכל ימות השנה, מה שהופך את האזור המדברי לכזה שניתן לנצל בו את אנרגיית השמש באופן מקסימלי. כיום, אילת וחבל אילות נחשבים פורצי דרך בארץ בתחום ההתייעלות האנרגטית וניצול אנרגיה סולארית, מה שמסביר את העובדה שכאשר נוסעים בכביש הערבה רואים לא רק מטעי תמרים, אלא גם "מטעי" פאנלים סולאריים, המהווים חיסכון אנרגטי וכספי משמעותי עבור העיר והמועצה האזורית.
אסף אדמון, מנהל היחידה לאיכות סביבה אילת-חבל אילות, מספר שכבר בשנת 2013 הייתה מחשבה על פיתוח וניסיון מציאת משאבי תמיכה ותקציב מחוץ לישראל. לכן, אדמון פנה לאיחוד האירופי, לתכנית הענק "הורייזן 2020" וקיבל מענקים וליווי, בעזרתם הוקמו בעיר שכונות ירוקות. "שכונה ירוקה יעילה מבחינה אנרגטית. החלפנו את תאורת הרחוב והתקנו מערכות סולאריות על גגות מבני ציבור. בצורה זו ניתן לפנות בכל שנה 12-14 מיליון שקל לדברים אחרים כמו חינוך, שיפור איכות החיים של התושבים, שיפור איכות הסביבה ועוד".
הים התיכון הוא הגדול ביותר בים האירופי, מוקף ב 21 מדינות שחולקות קו חוף של 46,000 ק"מ. באזור מתגוררים כ -480 מיליון איש והאתגרים הסביבתיים העומדים בפניו הם משמעותיים. עוד בשנת 2006 הושקה 'יוזמת אופק 2020' (הורייזון 2020), שהזמינה את כל בעלי העניין המחויבים להצטרף למאמצים בהפחתה משמעותית של הזיהום בים התיכון עד שנת 2020 על ידי התמודדות עם מקורות הזיהום המהווים כ -80% מהזיהום הכולל של הים התיכון: פסולת עירונית, שפכים עירוניים וזיהום תעשייתי.
אחת הדוגמאות לפרוייקטים ומחקרים שקיבלו מימון במסגרת יוזמת הורייזון 2020 הוא פרוייקט Fluence DSWAP (Decision support-based approach for sustainable water reuse application in agricultural production) בהובלת מינהל המחקר החקלאי, המרכז וולקני, בשיתוף חברת Fluence הישראלית, שמטרתו מציאת פתרונות הוליסטיים להשקייה במי קולחין המבטיחים בטיחות בריאותית וסביבתית תוך מינימום השקעה אנרגטית. פרויקט זה נוקט בגישה של כלכלה מעגלית, שמטרתה להעריך בטחון ובר קיימא של שפכים להשקיה, עם השפעות אקולוגיות ואגרונומיות ממוזערות. הפרויקט כולל קבוצות מחקר מישראל, גרמניה, קפריסין, ספרד, צרפת, איטליה ופורטוגל.
"לאור ההצלחה מול האיחוד האירופי, פנינו לתכנית הורייזן 2020 והיום, יחד עם מועצה אזורית חבל אילות, אנחנו פועלים בארבעה פרויקטים", מתאר אדמון. "אנחנו לוקחים בתי ספר והופכים אותם לעצמאים מבחינה אנרגטית, באמצעות התקנת מערכות סולארית לייצור אנרגיה והתקנת מערכות אגירת וניהול אנרגיה".
אחת הדוגמאות המרשימות ביותר לבית ספר כזה הוא בית הספר היסודי האזורי "נוף אדום", שנבנה בתקציב של 40 מיליון ש"ח וייחודו הוא הבנייה הירוקה, שהותאמה לאקלים המדברי בו הוא שוכן. מדובר במבנה עצמאי לחלוטין מבחינה אנרגטית והתכנים הפדגוגים הנלמדים בו משלבים חינוך סביבתי. תלמידי בית הספר ישולבו בתכניות חינוכיות וילמדו על משבר האקלים ועל אנרגיות מתחדשות ותוקם "מועצת אנרגיה" בהובלת התלמידים.
שרי האריס, מנהלת בית הספר "נוף אדום", מספרת שבית הספר נבנה בבנייה ירוקה מבחינת בידוד, מערכת אוויר צח שיש בו ואור טבעי בכיתות, מחזור בקבוקים ועוד. "זה בית ספר שתוכנן בשיתוף מלא של הקהילה, על ידי ההורים והתלמידים, והוא דוגל בלמידה בפנים ובחוץ. אנחנו יוצאים עם התלמידים החוצה, לומדים ונהנים מהמדבר המקיף אותנו", היא אומרת. "על גגות בית הספר הותקנו פאנלים סולאריים, שמטרתם לייצר אנרגיה סולארית ולהפוך את בית הספר למנותק רשת. יחד עם האיחוד האירופי אנחנו מתכננים גם שיתופי פעולה עם ירדן בנושאים של אנרגיה ומים", מוסיף ד"ר חנן גינת.
אדמון אומר: "הפרויקטים הללו לוקחים אותנו צעדים משמעותיים מאוד קדימה והתכנית הבאה, הורייזון EUROPE, אמורה לצאת לדרך בשנת 2021. אנחנו מתכננים להביא עוד ועוד פרויקטים כאלה לאילת ולאילות" וראש העיר יצחק הלוי מסכם: "אנחנו בגישה של 'תנו לאנשים את הטבע'. בשביל זה הוא נוצר, אבל בואו נחנך את כולנו לשמור עליו. אני חושב שבסיכומו של דבר אנחנו מוכיחים שאנחנו בדרך הנכונה".