בשיתוף האיחוד האירופי
09/12/2020

זכות להיות חלק: 5 דברים לדעת לכבוד יום זכויות האדם העולמי

ב-10 בדצמבר מצוין ברחבי העולם יום זכויות האדם. מדי יום, אנחנו נתקלים בזכויות הללו במהלך שגרת חיינו, אבל עד כמה אנו שמים לב לכך ואיך נוכל לשמר את מה שרבים עבדו קשה כל כך כדי להשיג? הנה כבר דברים לחשוב עליהם

זכויות האדם הן נושא נרחב, שהעסיק את טובי ההוגים לאורך המאות האחרונות, מאז שתיים מהמהפכות החשובות בתולדות האנושות: האמריקאית והצרפתית, שאירעו בסמיכות זו לזו בשלהי המאה ה-18.

כיום, נהוג להבחין בין זכויות אדם טבעיות, זכויות אדם אזרחיות וזכויות אדם חברתיות ובעקבות אירוע היסטורי מכונן נוסף, מלחמת העולם השנייה והשואה, התקבעה ההבנה לפיה יש צורך במיסוד אותן זכויות.

ב-10 בדצמבר 1948 נחתמה באספה הכללית של האו"ם "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם", בה נוסחו עקרונות היסוד של זכויות האדם בעולם. בתאריך זה מציינים בימינו בכל רחבי העולם את יום זכויות האדם, בדרכים שונות ומיוחדות.

לכבוד האירוע, הנה חמישה דברים שכדאי לדעת בנוגע לזכויות האדם השונות.

לכל אדם יש זכויות (צילום: ShutterStock)

הפרס הגדול

בכל שנה ב-10 בדצמבר, ביום זכויות האדם העולמי, מחולק פרס נובל לשלום, בו זכו כמובן בעבר בין היתר גם יצחק רבין ושמעון פרס ז"ל. השנה הפרס היוקרתי מוענק לארגון האומות המאוחדות, עבור תוכנית המזון העולמית, המסייע לקרוב ל-100 מיליון בני אדם ביותר מ-80 מדינות ברחבי העולם.

בעולם הנאבק לשמור ולשקם את עצמו, רבים מדי עדיין נותרים ללא מזון בריא ומספיק על מנת לקיים את עצמם. בשל הרעב והקושי בו הם חיים, אותם אנשים גם מוצאים עצמם לעיתים בקווי העימות ותוכנית המזון העולמית היא אחת הדרכים לסייע להם במסגרת הניסיון לייצר חברות בנות-קיימא, היכולות להזין ולכלכל את עצמן בהצלחה.

הפרס השנה מוענק לתוכנית המזון העולמית (צילום: ShutterStock)

הזכות למזון

מחקר שהתפרסם לפני כשנתיים באקדמיית ז'נבה בשוויץ עסק בקשר שבין זכויות אדם למזון בר-קיימא. לטענת המחקר, עתיד האנושות תלוי ביכולת לכוון מחדש את מערכות המזון, כך שיעמוד במגבלות היכולות של כדור הארץ וימנע פגיעה בו. מיסוד ומימוש זכויות האדם הטבעיות הוא גורם הכרחי בהשגת מטרה זו ועל הגופים המפקחים על תעשיית המזון לכלול את זכויות האדם במדיניות שלהם ולפקח שהם אכן מתאפשרים לכל המעורבים בתהליך, גורס המחקר. בנוסף, יש לכונן חוקים שיבטיחו כי תעשיות המזון אינן פוגעות או משפיעות לרעה על האיכות והנגישות של משאבים טבעיים מקומיים או מערכות ציבוריות הקיימות באותו מקום.

הזכות הטבעית לכל אדם למזון בריא ומזין לא יכולה להיות רק חלק מאותו מאבק עולמי המובל בידי תוכניות שונות, אלא חייבת להיות גם קבועה בחוקים הבינלאומיים והלאומיים - הן על מנת להגן על בני האדם עצמם והן על מנת לאפשר להם להגן על הסביבה.

רק אני ועצמי

אחת מזכויות האדם הטבעיות היא הזכות לפרטיות ומבין כל הזכויות הנכנסות תחת קטגוריה זו, היא כנראה עברה את השינוי המהותי ביותר בעולם המודרני שלנו. המונח "פרטיות" עצמו הלך והתגבש לאורך השנים, אולם כניסת האינטרנט לבתים ולאחר מכן גם לטלפונים הניידים של כולנו והמצאתן של הרשתות החברתיות דרשו התאמות מהירות להגדרות. במקרים רבים, התאמות אלו נולדו רק לאחר מעשה וכאשר פרטיותם של רבים כבר נפגעה.

כיום למשל, ה-GDPR הוא אחת הרגולציות החשובות ביותר של האיחוד האירופי. הוא נכנס לתוקפו לפני כשנתיים וחצי בלבד ונועד לספק פרטיות ואבטחת מידע לאזרחי האיחוד במדינות השונות. מדובר בחקיקה חוצת-גבולות, שהצורך בה הלך והתברר לאורך העשור החולף יותר מאי פעם. מעניין לדמיין ולחשוב אילו אתגרים עתידיים נוספים מחכים לנו בכל נושא הפרטיות, המשתנה ללא הרף. האם בעתיד נרגיש יותר בטוחים בהשארת הפרטים שלנו ברחבי הרשת? אולי פחות?

הזכות לפרטיות ברשת יקרת ערך (צילום: ShutterStock)

פייק ניוז? או פשוט ניוז?

מי מחליט מתי מידע הוא אמין, מתי הוא שקרי, ומתי הוא נחשב כ"עובדות אלטרנטיביות", מונח שחדר לחיינו בשנים האחרונות? אחת מזכויות האדם החשובות היא חופש הביטוי, אשר כולל בתוכו את חופש העיתונות, אולם בהמשך לסעיף הקודם, בעולם המודרני לכל אחד יש גישה להררי מידע ומקום נוח לפרסם ככל העולה על רוחו, ברחבי הרשת או ברשתות החברתיות.

מצד אחד, איננו רוצים להגביל את חופש העיתונות, אחד מערכי היסוד של כל מדינה דמוקרטית. מצד שני, ברור לכולנו, ממובילי הדעה ועד לאזרחים המשתמשים ברשת ביומיום, כי פייק ניוז לא רק פוגע בעיתונות ובמידע המועבר אלינו, אלא גם עלולות להיות לו השלכות מסוכנות באמת במקרה בו בני אדם מתעלמים מהנחיות בנושאים בריאותיים או ביטחוניים.

למי שמפיץ פייק ניוז קל מאוד להגיע אלינו ולכוון את המידע שלו לאלה שיושפעו ממנו בקלות. הוא גם יוכל לטעון תמיד כי מדובר באמת שלו. התפקיד שלנו הוא לברור בזהירות את המידע על מנת להלך בהצלחה על התפר הדק שבין פגיעה באחת מזכויות האדם לבין מצב שעלול להוביל לפגיעה בקהילה שלמה.

המאבק במשבר האקלים - הזכות של כולנו

תחת זכויות האדם החברתיות, שהתפיסה לגביהן משתנה לא פעם בין מדינה למדינה בנושאים כמו חינוך, דיור, עבודה ועוד, הזכות לבריאות ברורה לרוב בני האדם והיא הוכרה כחלק מאותה הכרזה של האו"ם לפני למעלה מ-70 עשורים. ארגון הבריאות העולמי מכיר אף הוא בזכות הזו כזכות יסוד.

מחקר של הפדרציה הבינלאומית של איגוד הסטודנטים לרפואה בחן את הקשר שבין שינויי האקלים לזכות האדם לבריאות מצא כי הזכות הזו מופרת ככל שמשבר האקלים מחמיר. החור באוזון והתחממות כדור הארץ כתוצאה מפליטת גזי החממה מעלים את התחלואה באזורים נחשלים על פני כדור הארץ ומובילים לאסונות טבע ולפגיעה במיליוני בני אדם, כמו גם לפגיעה בבריאות הנפש על ידי מי שחווים את אותם אסונות טבע באופן ישיר או עקיף.

על מנת לשנות את המצב מבליט המחקר את הצורך במדיניות ופעולות שונות, דוגמת צמצום גזי החממה עד ל-0 בשנת 2050, אחת המטרות הבולטות של ה"Green Deal" של האיחוד האירופי.

כפי שניתן לראות, זכויות האדם באות לידי ביטוי בדרכים שונות, בתחומי החיים היומיומיים שלנו. דברים שנראים לנו טריוויאליים הם למעשה כאלו שקודמינו נאבקו עליהם שנים וכעת, עלינו להיאבק במטרה לשמר אותם ולשקם את אלו שנפגעו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully