ד"ר חיים מויאל, בשיתוף האיחוד האירופי
31/12/2020

מצילים את העופות: מהן הפעולות הקריטיות שנעשות להגנת הטבע

למעלה משישה אחוזים ממיני העופות בעולם מצויים כיום בסכנת הכחדה. במסגרת הניסיון לשנות את המצב העגום, גופי ענק דוגמת גרינפיס, WWF, האיחוד האירופי ואחרים מקדמים שלל מהלכים כולל חקיקה, מחקר ושיתופי פעולה קריטיים. כך עוזרים לטבע להשתקם

הנשרים ועופות אחרים מצויים בסכנה (צילום: יח"צ, ד"ר חיים מויאל)

עופות הם החולייתנים הנפוצים בעולם ויש להם חשיבות רבה ביציבות המערכות האקולוגיות. הם גם אינדיקטורים חשובים מאין כמותם לשינויים הרסניים בבתי-גידול בנופים שונים.

על פי נתוני ה-International Union for Conservation of Nature, האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע, 686 מיני עופות, למעלה משישה אחוזים ממיני העופות בעולם, מצויים כיום בסכנת הכחדה ועל אף המסוגלות של רובם לחמוק מסכנות ממשיות (מעצם היותם מעופפים, חששנים ואינטליגנטיים), מגמת ההתמעטות שלהם מדי שנה ורדיפתם עדיין הולכת וגדלה באזורים שונים, בשל מחדלי האדם.

מצב העופות בישראל

כשליש ממיני העופות שהוגדרו כמקננים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה או במצב פגיע. במהלך המאות ה-20 וה-21 נכחדו בארץ 11 מינים של עופות מקננים, עליהם ניתן למנות שני מיני עוזניות, פרס מזוקן, עיט שחור, דיה שחורה, זרון סוף, מרומית שחורה, נחשון ויען. המינים העיקריים מבין דורסי היום המקננים בישראל, אשר מצבם קריטי, הם עיט זהוב (ממנו נותרו ארבעה או חמישה זוגות), הנשר המקראי (ממנו שרדו 20-25 זוגות) ומינים כמו הרחם, בז צוקים ובז אדום.

הגורם העיקרי לאובדן עופות הוא הרס בתי גידול וניצול יתר, תוצאה של עיור, בנייה מסיבית וחקלאות מונוקולטורית (על חשבון חקלאות מגוונת או אזור הבר).

הרעלה משנית, התחשמלות והתנגשות בטורבינות רוח גרמו לפגיעה קשה בעיקר באוכלוסיית הנשרים והעיטים ובעופות הדואים הגדולים האחרים. גורמים כגון התפרצות של מינים פולשים (מיינות ותוכים), ציד (בעיקר של שלווים, ברווזים וחוגלות) גובים אף הם מחיר כבד מהעופות, מהסביבה ומהאדם.

עופות רבים נפגעים ללא הרף. בז אדום, זכר (צילום: יח"צ, ד"ר חיים מויאל)

האיחוד האירופי כגורם חשוב להצלת עופות

המודעות לסביבה ולעופות בקרב ציבור שוחרי הטבע וחובבי העופות נמצאת במגמת עלייה ושיפור. ארגוני טבע בינלאומיים דוגמת ה-WWF (הקרן העולמית לשימור חיות הבר), גרינפיס, IUCN, BirdLife international - הארגון העולמי המוביל בשמירה על העופות, האיחוד האירופי, ה-RSPB (הארגון החשוב ביותר להגנה ולשמירה על עופות באנגליה), וכן גופי טבע בישראל (החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל ואדם, טבע ודין) מתחזקים, מתבססים ונרתמים למיגור מחדלים וסכנות על ידי חקיקת חוקים ואכיפה מוגברת, לצד יזימת מחקרים וסקרים ופרסומם במדיות שונות.

נוסף על העופות המצויים בשטחן של מדינות האיחוד, האיחוד האירופי מטפל במינים שאינם מקננים בתחומו, דוגמת המינים שהם בחזקת נודדים מעל היבשת ואשר להם חשיבות מיוחדת לפעולות מתואמות ברמה הבינלאומית (למשל, מיני אווזים ארקטיים, שחפית הקוטב, בז צפון). החשיבות וההשקעה הגדולה ביותר של האיחוד האירופי היא במינים האנדמיים בתחומה או באלו שהרוב המכריע של אוכלוסיותיהם שוכן באירופה (דוגמת שקנאי מסולסל, החובה הגדולה, ברנטה אדומת-חזה ומבין דורסי-היום, ראוי לציין את עיט השמש הספרדי והדיה האדומה).

החל משנת 1979 החל האיחוד האירופי לחוקק את החוקים הראשונים להגנה של העופות (בהם איסור ציד באזורים מועדפים, שיקום בתי גידול ועוד), לבצע תוכניות פעולה ולהקצות תקציבים רבים למימון סקרים ומחקרים מדעיים, השופכים אור על מצבם האמיתי של מיני העופות ומסייעים בצמצום משמעותי של הפגיעה בהם ולשיפור מצבם של רבים ממיני העופות.

שיתוף פעולה בין מדינות האיחוד האירופי, המדינות השכנות וארגונים בינלאומיים היה ועודנו קריטי להצלחת המשימה לאושש את אוכלוסיית העופות בסכנה. חשוב שכל הגורמים הבינלאומיים יפעלו בשיתוף פעולה מלא ביניהם, ועם החקלאים והדייגים וידאגו למתן פיצוי הולם על נזקי עופות בתחומם, כלי הכרחי למניעת פגיעה באוכלוסיות מיני עופות רבים.

ד"ר חיים מויאל, חוקר ציפורים ומרצה במכללת לוינסקי לחינוך

11 מינים של עופות מקננים נכחדו בישראל. יען זכר (צילום: יח"צ, ד"ר חיים מויאל)
  • עופות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully