יעל לרנר בשיתוף האיחוד האירופי18/05/2020

"זה זמן קריטי לאירופה וחייבים להגיב בשיתוף פעולה, ומיד"

לכבוד ה-9.5, יום היווסדו של האיחוד האירופי, ערך שגריר האיחוד בישראל עמנואל ז'ופרה צ'אט עם סטודנטים מאוניברסיטת חיפה, והסביר על האופן בו האיחוד מתמודד כלכלית וחברתית עם משבר הקורונה. המסר לעתיד: אופטימי

הצ'אט עם השגריר (צילום: עמוד הפייסבוק של האיחוד האירופי בישראל)

"לדעתי משבר הקורונה יחזק את אירופה". כך השיב שגריר האיחוד האירופי בישראל, עמנואל ז'ופרה, לשאלות של סטודנטים באוניברסיטת חיפה, בצ'אט מיוחד ומרתק שנערך עמו ב-9 במאי, יום היווסדו של האיחוד האירופי. "מההיסטוריה, אנו למדים כי האיחוד האירופי גדל באופן מסורתי ממשבר למשבר", הוסיף השגריר ז'ופרה.

במסגרת הצ'אט ענה השגריר על שאלות רבות, כולל התמודדות האיחוד האירופי עם הקורונה, החלטת האיחוד על סגירת גבולות לראשונה בתולדותיו, הלקחים שנלמדו והיתרונות של האיחוד בהתמודדות עם המשבר.

תחילה הסביר השגריר לסטודנטים כיצד ב-9 במאי 1950, שר החוץ של צרפת, רובר שומאן, הגה רעיון להקמת איגוד התעשיות המובילות של אותה העת, הפחם והפלדה. שומאן קרא לכל המדינות הדמוקרטיות באירופה להצטרף לאיגוד, על מנת לייצר איחוד כלכלי מקיף, כזה שיהווה דרך ליצירת מאגר גדול ומגוון של משאבים ויאפשר הגדלה ניכרת של שוק הצרכנים. רעיון האיגוד נולד בעקבות מלחמת העולם השנייה, מתוך מטרה לשקם את אירופה ולמנוע מלחמות נוספות ביבשת. ז'ופרה הסביר כי ערכי היסוד עליהן מושתת האיחוד האירופי מתאימים מאוד לתקופה זו, בה ההתמודדות עם משבר הקורונה חייבה שיתוף פעולה נרחב בין מדינות האיחוד בפרט, כמו גם עם שאר העולם כולו.

לאחר ההקדמה הזו, השיב השגריר ז'ופרה לשאלות שהופנו אליו.

עוד בוואלה! NEWS

"ישראל היא מהמדינות שהכי מחוברות לאיחוד האירופי"

לכתבה המלאה
מסר אופטימי. ז'ופרה (צילום: יח"צ)

כיצד התמודד ומתמודד האיחוד האירופי עם משבר הקורונה?

לאחר ההלם הראשוני, כל מדינה ניסתה להתמודד עם המשבר דרך סגירת גבולות והתבודדות. מהר מאוד, כל מדינה החברה באיחוד הבינה שזה לא יכול להיות פתרון לטווח הארוך ויש להתחיל תהליך של פתרונות קולקטיביים, זאת מתוך הבנה שלא מדובר במשבר רפואי בלבד אלא במשבר סוציו-אקונומי עולמי, הרבה יותר גדול ממדינה עצמאית אחת. כך התחלנו לייצר סולידריות בין המדינות, בדרך של שיתוף פעולה. כבר בסוף פברואר הנציבות האירופית השיקה תכנית רכש משותפת לציוד רפואי והתכנית עדיין נמשכת. בדרך זו הוזלנו את עלויות הציוד עבור כל מדינות האיחוד. במקביל, אנחנו גם עובדים עם התעשייה כדי לראות אם אפשר להמיר ייצור מסוים לייצור של מוצרים במחסור, פתחנו קווים ירוקים של מעבר סחורות, אספקת מזון וציוד רפואי במשאיות ומטוסים בין מדינה למדינה וגם יצרנו לראשונה מלאים של ציוד רפואי, שיוכלו לשמש מדינות חברות שייקלעו למחסור.

באילו צעדים נוספים נקט האיחוד?

לראשונה בתולדות האיחוד הייתה סגירת גבולות ויש לזה השלכות כמובן, כי זה מפריע לשוק המאוחד. הנציבות האירופית מנסה למתן את ההשפעה של סגירת הגבולות על כלכלת אירופה ועל תעבורת אספקה קריטית כמו מזון או תרופות. לכן קבענו מסלול ירוק - נתיב תנועה מהיר, שנועד למנוע את הפקקים האדירים של תנועת המשאיות שהיו בחלק מהגבולות. לשמחתנו, המסלול הירוק פתר את רוב הבעיות, ומשאית לא אמורה להמתין במשך שעות בגבול, אלא יש לה מעבר קל ומהיר. בנוסף, הפעלנו מיד את תוכנית האיחוד האירופי לחילוץ תושבים ובעזרת תיאום ומימון, עשינו את כל המאמצים על מנת להשיב לאירופה מאות אלפי תושבים אירופיים שנתקעו מחוץ ליבשת בגלל טיסות שבוטלו כמעט לחלוטין. אפילו החזרנו אזרחים ישראלים.

מה לגבי המשבר הכלכלי שיצרה הקורונה?

העניין כעת הוא לעשות "התחלה מחדש" לכלכלה. היינו צריכים לחשוב על פתרונות יצירתיים כדי שאזרחי המדינות והעסקים יוכלו לחזור ולתפקד ולכן הסכמנו במשותף על חבילת סיוע כלכלית בסך 3.5 מיליארד יורו. זו חבילת הסיוע הגדולה בעולם וזה כסף שהשקיע האיחוד, בשיתוף עם מדינות האיחוד. חבילת הסיוע נועדה לעזור ליציבות הבנקים, המפעלים, חברות התעופה שנקלעו למשבר ועוד, ואז לממשלות יהיה כסף להשקיע בכלכלה המקומית, בעסקים שקרסו ובמובטלים, כדי להתניע מחדש את מעגל העבודה. זו רק דוגמה אחת לשיתופי פעולה כלכליים רבים שיצר האיחוד האירופי עם ראשי מדינות האיחוד.

השאלה שנמצאת כעת על השולחן היא שאלת ההחלמה. אנו חייבים להחלים מהמשבר הזה. מעבר למשבר הכלכלי, יש גם את המשבר החברתי, שכמובן לא חווינו ולא הכרנו בעבר. אנו עסוקים בניסוח ויצירת תכנית החלמה לכל מדינות האיחוד האירופי, כי מדובר בזמן קריטי לאירופה ואנו חייבים להגיב בשיתוף פעולה, ומיד. תקציב האיחוד האירופי הוא אחד המפתחות שיניעו את הכלכלה האירופית.

"התחלה מחדש" לכלכלה (צילום: רויטרס)

אתה מעריך כי משבר הקורונה יחזק או יחליש את אירופה?

המצב הנוכחי הוא אחד מהמשברים החמורים ביותר שאפשר לחוות, משום שאנשים מתו ומתים מדי יום. המשבר הזה השפיע ומשפיע על כולנו באירופה, וגם על העולם. לכן הדרך בה נסתכל על אירופה תהיה קשורה גם לדרך בה האיחוד יגיב למשבר הזה. זהו משבר הרבה יותר גדול ממשבר של מדינה עצמאית אחת. לנו באירופה יש את המזל והיכולת של 27 מדינות שהתאגדו יחד, חולקות משאבים ומושיטות עזרה האחת לשנייה. הלקח שאני בטוח שיתקבל הוא שצריך עוד סולידריות, עוד תיאום ועוד שיתוף משאבים כדי להתמודד עם המשבר הנוכחי ולהיות מוכנים יותר בעתיד.

האם האיחוד למד משהו מישראל בנוגע להתמודדות עם משבר הקורונה?

ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות להציג הגבלות על תנועה וסגירת גבולות, אז זה דבר שלמדנו. בנוסף, בישראל יש הרבה מאוד מוחות מבריקים בתחום המחקר והרפואה. הדבר נכון גם לגבי אירופה ולכן אנחנו צריכים לשלב כוחות. זה משבר שמקרב אותנו, כי המדינות לא יכולות לפתור את הבעיות בעצמן.

סטודנטית סינית הלומדת באוניברסיטת חיפה במסגרת חילופי סטודנטים שאלה את השגריר על התפקיד ששיחקה התקשורת במדינות אירופה בעת משבר הקורונה בהשוואה לסין

השגריר השיב: "אנחנו חיים בחברה בה למידע או לדיסאינפורמציה יש תפקיד מכריע. במדינות אירופה ראינו שהתקשורת שיחקה תפקיד מכריע ולכן נלחמנו, גם ברמה הדיפלומטית, על העברת מידע נכון. יצרנו כוח לחימה ומיקוד בדיסאינפורמציה. בהקשר של משבר בריאותי, דיסאינפורמציה, מעבר להיותה מסוכנת, יכולה גם להרוג בעת משבר רפואי. לכן נלחמנו על בלימת העברת מידע לא נכון, מזויף ופייק ניוז. גם כאן, שיתוף פעולה בינלאומי בין המדינות יעזור כדי למגר תופעה זו.

האם משבר הקורונה יגרום למדינות נוספות לדרוש משהו בסגנון הברקזיט, או שהוא עשוי דווקא לגרום לתחושת סולידריות אצל אזרחי המדינות?

משבר הקורונה הוא משבר עולמי. הוא לא מתמקד רק באירופה ולכן אנחנו לא יודעים מה תהיה השפעתו לטווח הרחוק. אבל אנחנו יודעים שאנחנו חזקים. המפתח הוא כמה האיחוד האירופי, על כל מדינותיו, יוכל להתמודד ולהגיב למשבר הזה, שעדיין לא הסתיים. אבל דבר אחד חשוב לי להדגיש: יכולתה של מדינה אחת להתמודד לבדה עם המשבר היא קשה יותר, כי כשהיא תפתח בחזרה את הגבולות שלה היא צריכה לדעת מה המדינות השכנות שלה עושות. זה מצריך שיתוף פעולה הדוק וזה נעשה מאוד ברור באיחוד. לכן אני אופטימי שמשבר הקורונה יביא אלמנטים חדשים של שיתוף פעולה, סולידריות ואיחוד בין המדינות. זה נכון באירופה, וגם מול יבשות ומדינות אחרות, למשל אפריקה וברזיל. אנו צריכים לעבוד עם המקומות הללו, לשתף פעולה, לעזור להם ולקדם שיתוף פעולה בינלאומי, כי אירופה לא יכולה לשרוד לבדה.

מה למדה אירופה מישראל במהלך הקורונה? (צילום: שלומי גבאי)

אם היית יכולה לחזור ל-21 בפברואר ולהתחיל להתמודד עם המשבר מחדש, מה היית עושה? מהן הטעויות שנעשו בתקופה זו מבחינת האיחוד ומה היית משנה?

אני איטלקי. ראיתי את ההתפרצות במדינה שגדלתי בה, ואני יכול לומר שהעולם לא ידע. לא ידענו דבר, לא היינו מוכנים. החרטות שלנו הן שלא חזינו את גודל וחומרת המשבר. לו היינו חוזים, היינו נוקטים בצעדים חמורים ומהירים יותר. סגירת הגבולות ב-16 במרץ הייתה מאוחרת מדי, אבל היה מדובר גם בשינוי תודעתי של הגבלת חופש. היינו צריכים שקיפות והעברת מידע כדי שנוכל להגיב מהר יותר וליצור תכנית מלאה להתמודדות עם המשבר ולא לעשות צעד צעד, תגובה אחת בכל פעם. אין ספק שאחד הלקחים המרכזיים שלנו מהמשבר הוא שהיינו צריכים להיות מוכנים טוב יותר. זה לא היה משהו שהתכוננו לקראתו. פעלנו ככל שיכולנו. הפעלנו מנגנוני חירום שנועדו למשברים, לאו דווקא בריאותיים, חילצנו אזרחים שלנו, הקמנו חדר מצב שתיאם את מאמצי הסיוע והשתמשנו בקרן הסולידריות שמיועדת לאסונות טבע. אבל ברור שנצטרך לשפר את המוכנות שלנו.

האיחוד מתמקד רבות בנושאי סביבה וקיימות. האם לאחר המשבר האיחוד ימשיך לקדם את המהפכה הירוקה?

דווקא משבר הקורונה חידד את הצורך והנחיצות בגרין דיל, כי ראינו ועוד נראה את השפעות הקורונה על איכות הסביבה, הפחתת גזי החממה ופליטות הפחמן וכן הלאה. המהפכה הדיגיטלית עוזרת לנו לקדם זאת. ראינו שלא חייבים לצאת למשרד כדי לעבוד ואפשר להתחיל ולהתמקד במהפכה תחבורתית, זאת לאחר שניצור תכנית החלמה נוסח הגרין דיל, כי לא נוכל לחזור לעסקים כרגיל, כמו שהיו לפני המשבר.

מתי והאם טורקיה צפויה להצטרף למדינות האיחוד האירופי?

טורקיה היא מדינה חשובה מאוד מבחינת האיחוד האירופי, אך יש לנו חילוקי דעות מהותיים באשר לנושאים שונים, כמו פוליטיקה וזכויות אדם. בהחלט נמשיך את הדיון עם טורקיה, אבל אני מניח שזה ייקח זמן.

איך תנהגו לגבי מדינות דוגמת יוון, שהפרו את הסטטוס קוו והנחיות האיחוד בעת משבר הקורונה?

האיחוד האירופי הוא מועצה שמטרתה להנחיל ערכים וקודי התנהגות בקרב מדינות ואזרחי האיחוד. במקרה של מדינה כמו יוון, שהפרה את קוד האיחוד, יש לנו סנקציות: לחץ בין-מדינתי וכן הלאה. אבל חשוב לי להדגיש כמה המשבר הזכיר לכולם שאנחנו חייבים וצריכים ייצור מקומי, מזון, מסיכות שהתחלנו לתפור לבד בזמן שהיה מחסור במסכות מיובאות. אנו צריכים לבחון בצורה טובה יותר מהי היכולת של הכלכלה האירופאית, מה אנו יכולים לייצר לבד והאם אנחנו באמת צריכים למכור את הנכסים ואת יכולת הייצור שלנו לחברות זרות, שיעשו זאת במקומנו. האיחוד האירופי מאמין שצריך לשלב כוחות כדי להגיע ליעילות מקסימלית.

  • האיחוד האירופי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully